שירה: "לפני שנרדמתי ידעתי היטב"

"מה אכתוב כשאקום/ המילים היו צלולות וחלקות/ כמו מים/ בשנתי הצפתי את חדרך/ וישנתי כמו תינוקת/ המים הגיעו עד לרגלי המיטה ואת שמרת עלי". שירה מאת חיה סדן

תחביר הערש

אָמַרְתִּי לְאִמָּא מְשׁוֹרֶרֶת ולִמְשׁוֹרֶרֶת אַבָּא

הֲלַכְתֶּן אִתִּי כָּל הַזְּמַן

וְלֹא שָׁכַחְתִּי אֶת הַמּוּזִיקָה שֶׁשַּׁרְתֶּן לִי תַּחְבִּיר הָעֶרֶשׂ

בֵּין הַמִּלִּים תָּמִיד שְׁחֹרוֹת דָּפַק לִי קֶצֶב וְנַעְתִּי תִּינוֹק שֶׁלָּכֶן הָיִיתִי

כָּכָה אָהַבְתִּי אֶתְכֶן, אִמָּא וְאַבָּא, מְשׁוֹרְרוֹת

יְלַדְתֶּן אוֹתִי מִחוּץ לַחַיִּים עִם פֵּרוּרֵי לֶחֶם עַל הָרִצְפָּה וּדְרוֹרִים מִחוּץ לַצְּעָקוֹת

תּוֹדָה מְשׁוֹרְרוֹת אִמָּא וְאַבָּא שֶׁלִּי

שֶׁלִּמַּדְתֶּן אוֹתִי שֶׁכְּשֶׁאֲנִי עָפָה וְהַגּוּף שֶׁלִּי בֵּן

אוֹ כְּשֶׁאֲנִי עָף וְהַלֵּב שֶׁלִּי שָׁרָה

אֵינֶנִּי נוֹפֶלֶת וְזֶה לֹא פַּח

 

יום סגריר

יוֹם סַגְרִיר בָּא אַחֲרֵי שֶׁמֶשׁ חֲזָקָה יוֹם סַגְרִיר בָּא אַחֲרֵי

אוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת: בְּזוֹל, דְּבָרִים שֶׁרְעֵבִים תּוֹפְרִים

יוֹם סַגְרִיר בָּא אַחֲרֵי שֶׁמִּי שֶׁנָּתְנָה לֹא הֵבִינָה וּמִי

שֶׁהֵבִינָה לֹא צָדְקָה יוֹם סַגְרִיר בָּא אַחֲרֵי

שֶׁהֶחְטִיפוּ לָךְ אוֹ עָצְרוּ אוֹתָךְ וּמִישֶׁהוּ

דּוֹפֵק לָךְ בַּזְּכוּכִית סִגְרִי סִגְרִי

 

מים

לִפְנֵי שֶׁנִּרְדַּמְתִּי יָדַעְתִּי הֵיטֵב

מָה אֶכְתֹּב כְּשֶׁאָקוּם.

הַמִּלִּים הָיוּ צְלוּלוֹת וַחֲלָקוֹת

כְּמוֹ מַיִם.

בִּשְׁנָתִי הֵצַפְתִּי אֶת חַדְרֵךְ  

וְיָשַׁנְתִּי כְּמוֹ תִּינֹקֶת.

הַמַּיִם הִגִּיעוּ עַד לְרַגְלֵי הַמִּטָּה

וְאַתְּ שָׁמַרְתְּ עָלַי

עוֹשָׂה דְּבָרִים שֶׁל אִמָּהוֹת.

שַׁטְתִּי אֶל הַסּוֹף שֶׁל הַחֲלוֹם

פָּקַחְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַיְּשֵׁנָה.

 

השירים הם מתוך "אכלתי פרחים", מאת חיה סדן שראה אור בהוצאת ספרי עתון 77. סדן נולדה ב-1967. בשנות העשרים שלה היא הצטרפה לעמותת "קדמה" למען חינוך עיוני בשכונות ובערי פיתוח, ומאז היא מורה. שנים רבות היא לימדה בתיכון ע"ש ברנקו וייס בבית שמש, ובשנתיים האחרונות היא מלמדת במודיעין. בימים אלה היא מסיימת לימודי תואר שני בספרות עברית.  הספר "אכלתי פרחים" (עורך: אלי הירש) זכה בפרס משרד התרבות לספר ביכורים.