פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
התינוק נולד במאי 2013 כתוצאה מקשר קצר של האם עם גבר זר שפגשה בטיול באמריקה. לאחר שחזרה לארץ היא הכירה את בן זוגה הנוכחי, ונישאה לו באוקטובר 2013. מאז הוא מגדל את הילד ואת בתה בת השבע מנישואים קודמים כאילו היו ילדיו.
מאחר שהאם משתייכת לקהילה קטנה שתתקשה לקבל את הסיטואציה המורכבת, שמרו השניים בסוד את העובדה שהבעל אינו אביו הביולוגי של התינוק, ובינואר 2014 ביקשו לאפשר לו לאמץ את הילד.
אלא שהשניים נתקלו בחומה בצורה מצד העובדת הסוציאלית שמונתה לתיק והיועץ המשפטי לממשלה, אשר התנו את האימוץ בכך שיספרו את האמת לתינוק ולאחותו. לטענת הרווחה קיים חשש שבני הזוג לא יגלו לילדים את האמת גם בעתיד, והסוד יתגלה באופן לא יזום שיפגע בהם.
אלא שהשופט זגורי התקשה לרדת לסוף דעתם של היועץ המשפטי לממשלה והעובדת הסוציאלית: "עיינתי שוב ושוב ועוד פעם בפרוטוקול הדיון, תוך שפשוף עיניים, להבין אם קורא אני נכונה את אשר אמרה העובדת הסוציאלית... לדבריה יש לזמר כעת לילד בגיל שנה וחצי את הסיפור האמור לעיל ולהמתין לשאלותיו. קראתי והתקשיתי להאמין כי זו אכן טובת הילד וכי טובה זו גוברת קודם כל על אימוצו".
השופט חיזק את סברתו בעמדת האפוטרופוסית שמונתה לילד, ותמכה באימוץ, ובחוות דעתו של הפסיכולוג המומחה שמינה. המומחה גרס שדווקא ערעור גיבוש זהות האב של הקטין, שרואה במבקש את אביו, עלול לסכן את התפתחותו הנפשית. המומחה סבר שיש חשיבות מכרעת לכך שצו האימוץ יינתן במהרה ושהמבקש יירשם כאבי הילד, כדי שבתעודת הזהות שלו לא יופיע הכיתוב "האב אינו ידוע".
גם חשיפת הסוד בפני בתה של המבקשת נראתה למומחה הרסנית: "מי יכול להעריך איזו השפעה תהיה למידע זה על תחושת היציבות בחייה, ואיזה דמיונות יתעוררו בקרבה בנוגע לאפשרות שיש סודות נוספים הקשורים לשייכותה לאחד מהוריה או לשניהם? מי יישא באחריות לנזק הנפשי שעלול להיגרם לה עתה במקרה זה? ההורים? השרות למען הילד?".
בעקבות זאת החליט השופט זגורי על הצעד החריג והכריז על המבקש כאביו המאמץ של הילד מבלי להתחשב בפרוצדורה החוקית הנדרשת.
לפי החוק וההלכה הפסוקה, בית המשפט אמנם לא רשאי להכריז על אימוץ מבלי שהיועץ המשפטי לממשלה מגיש בקשה להכרזת הילד כבר אימוץ כלפי האב הביולוגי (במקרה הזה - אדם בלתי ידוע שהסיכוי להתחקות אחריו – קלוש), אולם מאחר שבמקרה הזה לא ניתן להמתין עוד, החליט השופט להשתמש בסמכות הכללית לעשות צדק, הנתונה לו לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה, והכריז על הקטין בר אימוץ.
בסופו של דבר ביקש השופט מהמחוקק לשקול לתקן את החוק כך שבמקרים חריגים יאפשר לבית המשפט לתת צו אימוץ גם ללא בקשה רשמית מצד היועץ המשפטי לממשלה.