סביבת הנהג בפיקנטו היא מופת להסוואת תג-מחיר זול. אין כאן גימיקים שובי עין, אך גם לא חסכון ניכר כפי שמציגות מרבית המתחרות. התחושה היא של עושר ויזואלי ואיכות, למרות שמרבית חומרי הדיפון דווקא נוקשים למגע. איכות ההרכבה מצוינת והנדסת האנוש אף שופרה קלות תודות לארגון מחדש של חלק מהמתגים, בפרט אלו של מחשב הדרך שעברו לגלגל ההגה.
המרווח בתא הנוסעים מעניק מקום ראוי לארבעה, כולל לברכיים, לראש ולכתפיים. תנוחת הנהיגה טובה - אם כי חסרה אפשרות כיוון גלגל ההגה למרחק. תא המטען ממוצע בגודלו לקטגוריה, ובעל סף הטענה מעט גבוה.
כיול המתלים של הפיקנטו רך יחסית, ובעיר זה משתלם בשיכוך מהמורות מרשים. הוסיפו לכך מושב נהג נוח ותקבלו חווית נסיעה נעימה למדי בתנאים אלו. מחוץ לעיר ובמיוחד במהירויות גבוהות יותר, מניבים בסיס הגלגלים הקצר והרכות, קופצנות מיותרת ותנודות מרכב מעייפות.
לפיקנטו היגוי בעל משקל ודיוק טובים לתמרונים עירוניים. ממדים קטנים, ראות טובה ורדיוס סיבוב קטן, מייצרים מכונית מצוינת לדרכים צפופות.
יחידת הכוח של רכב המבחן הייתה ה-1.2 ליטר, עם ארבעה צילינדרים, 85 כ"ס ו-12.3 קג"מ ב-4,000 סל"ד. המנוע משודך לתיבת ארבעה הילוכים אוטומטית, ומספק ביצועים טובים כבר ביציאה מהמקום, עם תחושת זריזות כללית ותגובה טובה. לכך מסייעת התיבה, שאמנם מציעה רק ארבעה הילוכים ונוטה לעלות להילוך גבוה מוקדם לטובת חסכון, אך מבצעת זאת בצורה חלקה ומגיבה במהירות גם ל"קיק דאון" (הורדת הילוך על-ידי לחיצה חזקה על דוושת המצערת).
מנגד, היעדרו של הילוך חמישי בפירוש מורגש בשיוט בינעירוני - כאשר המנוע מסתובב בכ-2,900 סל"ד ב-100 קמ"ש ויוצר לכן לא מעט רעש. תצרוכת הדלק במסלול המבחן עמדה על 15.9 ק"מ לליטר, 11% פחות מנתון היצרנית (17.8 ק"מ לליטר בממוצע). הקרבה לנתון המעבדה מרשימה, אך תצרוכת הדלק בפועל בחלק מהמתחרות עדיפה.
היכולת הדינמית של הפיקנטו גבוהה יחסית לייעודה. למכונית אחיזת כביש טובה והיא מעניקה יציבות גבוהה גם במהירויות בינעירוניות. בסך הכל מתקבלת חווית נהיגה מעוררת בטחון, ולכך מסייעת גם יציבות טובה תחת בלימה, עוצמת בלימה טובה ודוושת בלם בעלת תחושה טובה.
במסגרת מתיחת הפנים, הגרסה האוטומטית של הפיקנטו זוכה לכרית אוויר שביעית (לברכי הנהג), שלא מוצעת בדגם ה-1.0. במבחן הבטיחות שנערך לדגם על-ידי Euro NCAP עם שש כריות אוויר בשנת 2011, זכה לציון המרבי של חמישה כוכבים בגרסאות המצוידות בבקרת יציבות (חובה בישראל), תוך שהוא זוכה לניקוד גבוה בסעיפי ההגנה על נוסעים.
רכב המבחן היה ברמת האבזור הגבוהה ביותר, EX, שמחירה 80 אלף שקל. בתמורה לסכום זה תקבלו שבע כריות אוויר, מערכת שמע עם חיבורי בלוטות', USB ו-AUX, תפעול קולי,
ארבעה חלונות חשמליים, מראות חשמליות וחישוקים קלים. תג-המחיר הוא בקצה הגבוה של מכוניות המיני, אך האבזור עשיר והתמורה טובה. מהיבואנית נמסר כי הדגם מוצע ללא תשלום גם עם אבזור נוסף בהתקנה מקומית - חיישני חנייה וקישוטי פגושים דמוי-שטח (לא נאים לטעמנו), כפי שהוצע ברכב ההדגמה.
+ איכות, יכולת דינמית, אבזור
- תצרוכת דלק, רעש מנוע בשיוט
ולבסוף: קיה פיקנטו הייתה ונותרה קניה מצויינת בשוק הרכב הישראלי, המשחררת את קונה מכונית המיני מהתחושה כי "קנה בזול". רמת האבזור ותחושת האיכות נמצאות בליגה גבוהה יותר. למרות שהיא מוצגת כ"מכונית חדשה", הפיקנטו המחודשת לא עברה שינויים ניכרים, למעט קוסמטיקה (מעט) ותוספת (מבורכת) של אבזור. זה מספיק כדי לשמור אותה בצמרת הקטגוריה וכמו תאומתה (יונדאי i10), זה מספיק כדי לזכות בתואר (המשותף) מכונית המיני המומלצת ביותר לרכישה.