ניצלה מכורה לעישון והחתימה אותה על צוואה

קשישה פיתחה תלות בשכנתה, שהייתה היחידה שהסכימה לרכוש לה סיגריות. השכנה גם שכנעה אותה להוריש לה ממון רב. מה קבע ביהמ"ש?

עו"ד ד"ר רונן דליהו פורסם: 03.04.15, 09:26

קשישה חולנית פיתחה תלות בשכנתה, שהייתה האדם היחיד שהסכים לספק לה סיגריות, וכך הצליחה השכנה להרחיקה מבתה ולהחתים אותה על צוואה שזיכתה אותה בממון רב. הצדק יצא לאור כשהבת החליטה להשיב מלחמה, ופנתה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שקבע כי הצוואה בטלה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

ביוני 2009, בזמן שהקשישה החולה שכבה מחוסרת הכרה בבית חולים עקב אירוע מוחי, התנהל בעניינה הליך למינוי אפוטרופוס שידאג לגופה ולרכושה. התנהגות מוזרה מצד אחת משכנותיה – שהתנגדה נחרצות למינוי בתה המאומצת – העלתה את החשד שהיא מתעניינת בכספה של הקשישה.

 

גילויים מעניינים נוספים תמכו בחשדות: בסמוך להתמוטטות הקשישה ניצלה השכנה את העובדה שהיו בידיה מפתחות לביתה וייפוי כוח לחשבו הבנק שלה, ולקחה לעצמה 95 אלף שקלים ותכשיטים יקרי ערך.

 

בנובמבר 2011 הלכה הקשישה לעולמה. בשלב הזה הציגה השכנה צוואה שנחתמה כחצי שנה קודם לכן ובה ציוותה המנוחה להעביר לשכנה את כל החסכונות והכספים שבחשבונותיה, בעוד בתה היחידה תקבל רק את דירתה שבתל אביב.

 

השכנה והבת פתחו בהליכים נגדיים בבית המשפט: השכנה ביקשה לקיים את הצוואה ואילו הבת התנגדה וביקשה להוציא במקומה צו ירושה. הבת העלתה שלוש עילות מרכזיות לביטול הצוואה: אמה לא הייתה כשירה, השכנה השפיעה עליה באופן בלתי הוגן, ובנוסף התערבה באופן פסול בעריכת הצוואה.

 

הבת סיפרה כי בעת עריכת הצוואה הייתה אמה במצב בריאותי ונפשי קשה, שנבע בין השאר מהתמכרותה הקשה לסיגריות. כמעט עד יום מותה היא לעשן כמה קופסאות ביום, למורת רוחם של רופאיה. הבת הציגה מסמכים רפואיים רבים שהעידו על כך שבשנתיים האחרונות לחייה סבלה אמה מפרנויות, הזיות ודיכאון קשה, עד כי מטפלת סיעודית עבר להתגורר עמה. לגרסתה, השכנה השפיעה רעות על אמה, הסיתה ובודדה אותה וניצלה את תלותה בסיגריות באמצעות אספקה שוטפת.

 

גרסת השכנה הייתה שונה: היא טענה שהייתה חברתה הקרובה היחידה של המנוחה, וצוואתה משקפת את מסירותה כלפיה ואת האהבה שרחשו אחת לשנייה. לטענתה, המנוחה הייתה אישה חזקה ודעתנית שלא ניתן היה להשפיע עליה, ובצוואה הביעה את רצונה החופשי.

 

הסתה וניצול

השופטת תמר סנונית פורר קיבלה חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, שקבע כי המנוחה לא הייתה כשירה לערוך צוואה ובמועד בו נערכה לא יכלה להבחין בטיבה ובמשמעותה.

 

השופטת גם מצאה שהשכנה אכן השפיעה על המנוחה לערוך את הצוואה באופן לא הוגן ומתוך מודעות לכך שהאישה החולה והבודדה פיתחה בה תלות ממשית, במיוחד מהסיבה שהיא היחידה שהסכימה לרכוש לה סיגריות. לעומת בתה – ששילמה את המחיר על סירובה המוחלט להביא לאמה סיגריות – השכנה הצטיירה "כמלאך מושיע".

 

לאחר שקראה את יומנה האישי של המטפלת הבינה השופטת שהשכנה הסיתה את המנוחה נגד בתה והייתה "הרוח החיה" מאחורי עריכת הצוואה. על כך, הוסיפה השופטת, מעידה גם מהירות עריכת הצוואה. והיו גם המעשים שנחשפו בהליך האפוטרופסות: התנגדותה התמוהה של השכנה למינוי הבת, נטילת הכספים והתכשיטים והיעלמותה מחיי המנוחה בסמוך למינוי.

 

לבסוף קיבלה השופטת את התנגדות הבת על כל עילותיה, ביטלה את הצוואה וקבעה שהבת היא היורשת היחידה של המנוחה. השכנה חויבה בהוצאות משמעותיות של 40 אלף שקל ובשכר טרחת עו"ד של 80 אלף שקל.