פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
בספטמבר 2010 חש עורך דין כבן 30 לחצים בחזה. ביום שלמחרת הוא הובהל לבית החולים לגליל המערבי נהריה, שם אובחן עם דלקת בשריר הלב. הוא שוחרר בחלוף יומיים אף שהמשיך לחוש ברע. לאחר התייעצות עם קרדיולוג הוא הופנה לבית החולים בילינסון, שם התגלה כי כלל לא סבל מדלקת אלא עבר התקף לב, והוא נשלח לצנתור.
בתביעה שהגיש בעקבות הטעות באבחון טען הצעיר שבית החולים התרשל בכך שלא מסר לו את האמת על אודות מצבו. לדבריו לא ערכו בו מספיק בדיקות בהתחשב בכך שהוא סובל מיתר כולסטרול ובכך שאביו עבר התקף לב בגיל 40. הוא הוסיף שהרופאות שטיפלו בו היו חסרות ניסיון ולא התייעצו עם רופאה בכירה. שחרורו בטרם עת וללא צנתור, סיכם, הביא להחמרה במצבו הרפואי.
הוא תבע כשני מיליון שקל על הנזקים שנגרמו לו, בהם קיצור תוחלת חיים, הפסדי שכר והוצאות רפואיות.
המדינה שללה רשלנות מצד הצוות הרפואי. נטען כי האבחנה השגויה הייתה מסתברת לנוכח מצבו של התובע, ושמדובר היה בהתקף קל ביותר, שהחל כשלושה ימים לפני שאושפז, כך שלא היא אחראית להחמרה במצבו, ככל שהייתה כזו. המדינה גם הכחישה שנגרמו לתובע אי אילו נזקים, ואם כן, הם מסתכמים לדעתה לכל היותר ב-30 אלף שקל.
סגן נשיאת בית המשפט, השופט יחזקאל הראל, קבע שהאבחון השגוי היה רשלני. לנוכח מצבו של התובע ועברו הרפואי והמשפחתי, היה על בית החולים לבצע את כל הבדיקות הנדרשות כדי לוודא שאבחנתו הראשונית נכונה ולשלול סיכוי להתקף לב. השופט הסכים שהרופאות שטיפלו בתובע לא היו מיומנות.
עם זאת, השופט קבע שבית החולים לא אחראי לנזק שגרם ההתקף לתובע, שכן הוכח, לפחות ברמה הנדרשת במשפט אזרחי, כי החל לפחות יממה לפני שאושפז, ובכל מקרה נראה שלא מדובר בנזק משמעותי.
השופט החליט לפסוק לתובע פיצוי של 150 אלף שקל, מתוכם 10,000 שקל על הפסדי השתכרות, הוצאות ועזרת קרובים. המדינה גם חויבה בהוצאות המשפט של התובע ובתשלום שכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.6% מסכום הפיצוי.
המקרה מחדד את הערך העליון שמוצא בית המשפט בשקיפות המלאה שצריכה לשרור בין הצוות הרפואי למטופל. מסירת מידע רפואי בשלמותו חשובה לא פחות מאופן וטיב הטיפול, ובהקשר זה כדאי להדגיש כי על פי חוק זכויות החולה אנו, כמטופלים, זכאים לקבל את כל המידע הרפואי על אודותינו, קל וחומר מידע חיוני הנוגע לשלמות גופנו.