פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
התאונה התרחשה ב-2007, כשהילד היה כבן 10. בתביעה שהגיש נגד המועצה כחמש שנים לאחר מכן הוא טען שנפל ונחבל בידו כשרגלו נתקעה בסדק גדול שנפער במגרש האספלט, שלא היה מתוחזק כראוי.
מומחה רפואי מטעמו קבע כי נותרה לו נכות צמיתה ביד בשיעור של 15% ואף צפויה החמרה במצבו בעתיד. התובע עתר לפיצוי בגין הוצאות רפואיות, כאב וסבל, הפסד כושר השתכרות, פנסיה ועוד.
הנתבעת טענה מנגד כי נפילה במהלך משחק כדורגל היא רגילה וטבעית, וכי סביר יותר שהתובע נפל כתוצאה מהיתקלות בחבר או מכך שלא השתלט על הכדור במהלך הריצה, ולא מסדק במגרש.
לטענתה, התמונות של הסדק שהציג התובע לא צולמו במועד התאונה ולא מוכיחות שהנפילה נגרמה מתנאי המגרש. וגם אם כן, הוסיפה, היא לא אחראית לנזק שנגרם לו משום שהיא לא בעלת המגרש, שנמצא לדבריה באחריות המושב. המועצה הגישה חוות דעת נגדית של מומחה מטעמה שקבע כי לנתבע נכות צמיתה של 10% בלבד.
השופט רפי ארניה שוכנע שהנפילה אירעה כתוצאה מסדק גדול ומשמעותי לאורך המגרש, וכי אף שהתמונות צולמו במועד מאוחר יותר, סביר להניח שהסדק היה קיים כבר במועד התאונה. הוא הוסיף כי סדק בולט וגדול כל כך לאורך מגרש היה צריך להוביל לתיקונו או לפחות למניעת השימוש בו, ואין לייחס אשם תורם לתובע, בוודאי על רקע גילו הצעיר.
אף שהמגרש נמצא בבעלות המושב קבע השופט כי למועצות האזוריות נתונה סמכות פיקוח והסדרה בחוק ולעיתים הן מחויבות להפעיל את סמכותן. במקרה זה המועצה האזורית אמנם לא הייתה חייבת לתקן את הסדק בעצמה, אך היא התרשלה בכך שלא פיקחה על תחזוקת המגרש, לא דרשה מהיישוב לתקנו ולא מנעה את השימוש בו על ידי שילוט, גידור או הוצאת שערי הכדורגל מתוכו.
השופט העמיד את נכותו של התובע על 12.5%, וחייב את המועצה האזורית לשלם לו 445,414 שקל. בנוסף, הנתבעת תשלם לנער שכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי והוצאות משפט.
עו"ד עודד בולדו, העוסק בתביעות נזקי גוף, מסביר כי "משחק כדורגל טומן בחובו סכנות לרוב, ובמקרים רבים תביעות המתבססות על טענות לפגמים במגרש תיכשלנה. במקרה זה, סביר להניח שהקביעה הגורפת כי פגם במגרש גרם לפגיעה במהלך המשחק, תוך הטלת מלוא האשם על הרשות המקומית (שכלל אינה בעלת המגרש), מושפעת מגילו הצעיר של התובע".