בשנים האחרונות גוברת המודעות בעולם לצורך בדרכים חדשות למדוד קידמה ורווחה. השפעת הצמיחה הכלכלית על הסביבה, על רמות האי שוויון ועל הביטחון האישי עוררה בשנים האחרונות חוקרים ואנשי ציבור ליזום דרכים חדשות להעריך את תוצאותיה של המדיניות הציבורית. בארגון ה-OECD דוחפים מזה ספר שנים את המדינות החברות בארגון לפתח מדדים כאלה. בשנים האחרונות קיימה ממשלת ישראל תהליך לגיבושם של מדדים כאלה. את התהליך ליוו נציגי ה-OECD ונערכו במסגרתו דיונים בהשתתפות מעל 120 מומחים מהממשלה, המגזר העסקי, החברה האזרחית וארגונים יציגים. כמו כן נערך תהליך לשיתוף הציבור שכלל מעל 2,000 משיבים, ובסופו של דבר מונתה ועדת היגוי שקבעה 72 מדדים חדשים.
המדדים מחולקים לעשרה תחומים: איכות התעסוקה, בטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך, השכלה וכישורים, מעורבות אזרחית וממשל, סביבה, רווחה אישית וחברתית ורמת חיים חומרית. המדדים יפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מידי שנה והיא תפתח את המתודולוגיה לעריכת הסקרים ופרסום המדדים.
בין הנושאים שייסקרו: שביעות הרצון ממידת האיזון בין עבודה ופנאי, מספר הנפגעים מעבירות אלימות ל-100,000 תושבים, מידת האמון במערכת הבריאות הציבורית, זמן נסיעה ממוצע משוקלל כלל ארצי בתקופת שיא בוקר (בין 6-9, ברכב פרטי ובתחבורה ציבורית), תחושת יכולת השפעה על מדיניות הממשלה וזמינות מידע, שביעות רצון מפארקים ושטחים ירוקים וכחולים באזור המגורים ועוד.
הממשלה תקציב ביום ראשון גם סכום של כ-7.1 מיליון שקל בשנים 2016-2019 שנועד לפיתוח המדדים ופרסומם. כמו כן, יוטל על השר להגנת הסביבה למנות ועדה לפיתוח מדדי קיימות. בהמשך תצטרך הממשלה לקבוע כיצד תוצאות המדדים ישפיעו על החלטותיה ומדיניותה.
"מערכת מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי נועדה לשמש כלוח מחוונים משלים למערכת החשבונות הלאומיים, ולסייע לקיום תהליכי קבלת החלטות עשירים במידע ואיכותיים יותר בממשלה", נכתב בהצעת המחליטים. "נוסף על כך, מערכת המדדים יוצרת עבור אזרחי ישראל תמונת מצב מקיפה המאפשרת השוואה של איכות החיים וכלי להערכת תוצאות המדיניות הממשלתית".