תלמידי תיכון שיצאו לטיול במסגרת תוכנית מנהיגות של הסוכנות היהודית בהרי אילת, זכו לצפות בשידור חי בקרב הישרדות בין נחש זעמן דק למניפנית אילתית, אחת השממיות הגדולות בטבע המקומי.
אורן קרסו, מדריך טיולים שהוביל את הקבוצה למסע בן מספר ימים בשטח, מספר ל-ynet כי לאחר שהגיעו לנחל מפלים וערכו הפסקה ארוכה בשעת צהריים חמה במקום מוצל, הוא שמע את חבורת התלמידים צועקים כי ראו נחש מטפס על אחד מקירות הנחל.
זעמן דק דרומי הוא נחש מדברי, דק וזריז במיוחד. הזוחל ממשפחת הזעמניים אינו ארסי אך בעל נשיכה כואבת. בטבע הוא ניזון מיונקים קטנים, ציפורים, לטאות וגם חרקים. הוא מגיע לאורך של פחות ממטר וחצי.
המניפנית האילתית נפוצה בישראל באזור הרי אילת והערבה הדרומית. זו לטאה ארוכה ודקיקה שמגיעה לאורך של עד כ-18 ס"מ והיא זכתה לשמה, תודות לאצבעות הרגליים המיוחדות שלה. בקצות האצבעות השטוחות היוצרות צמד מניפות קטנות, ישנו טופר סמוי המסייע להן בטיפוס על על מצוקים וסלעים.
קרסו מציין כי הבחין כי יש נקודת עניין נוספת באזור. "שיערתי שהוא מחפש לטרוף חיה כלשהי ואז זיהיתי את המניפנית האילתית שהוסוותה יפה מאוד על הסלעים. ראינו שהזעמן מנסה להתקרב אליה. הוא זינק לעברה אך בנסיון הראשון פיספס אותה לגמרי", הוא מתאר את הקרב בין צמד הזוחלים. צבעי העור והכתמים על גופה מאפשרים לה להסתוות היטב בטבע, אך הפעם הנחש הבחין בה מבעוד מועד.
"המניפנית שיפרה עמדה והוא שוב פעם ניסה את מזלו, הפעם הוא הצליח לזנק לעברה במהירות. המניפנית ביצעה סוג של קפיצת התאבדות אל הקרקע, אך הנחש הצליח לתפוס אותה באוויר", הוא מגלה.
לדברי קרסו, בין התלמידים הנלהבים התפתח דיון ערני בנושא המאבק בין הנחש למניפנית. "בעוד שהבנות עודדו את הלטאה, הבנים תמכו בנחש. לבסוף הוא תפס אותה בצוואר וגרר אותה במהירות אל אחד החריצים בנקיק הסלעים", הוא מסכם.
ד"ר בעז שחם, מומחה לזוחלים ודו-חיים שבחן את הסרטון והתמונות מציין כי מדובר באחד התיעודים הנדירים של זעמן דק צד מניפנית אילתית בטבע הישראלי. "אירועי הציד והטריפה מתרחשים כל יום, אבל לראות אותם זה נדיר ולצלם זה נדיר שבעתיים", הוא אומר ל-ynet.
לדבריו, הזעמנים הדקים ניזונים בעיקר מלטאות וידוע כי הם טורפים אף ציפורים ומכרסמים. "רואים מיומנויות מאוד גבוהות של שני הצדדים. יש כאן קרב מוחות מבחינת ניהול סיכונים. לאחד זה יעלה בחיים ולשני זה יגבה ממנו אנרגיה מבוזבזת של ארוחה שחמקה", הוא מוסיף.
לדברי שחם, הנחש חונק את המניפנית ותוך כמה דקות היא נופחת את נשמתה. "גם אם היא לא מתה לגמרי, הוא יבלע אותה לקראת סוף הגסיסה שלה. במכרסמים וציפורים הנחשים נזהרים ומוודאים שהטרף מת לפני שיבלעו אותו כי הם חשופים לסכנות פציעה חמורות במידה ובעל החיים מתעורר לחיים ויתחיל לנסות לצאת החוצה". להערכת שחם, הארוחה תתעכל בגופו של הנחש תוך כשבוע.