פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
פרשת המין בקריית גת נחשפה ביוני 2014 ובמסגרת דיונים שהתקיימו בעקבותיה ברשתות החברתיות פרסמה אילני דברים בוטים בגנות הנערים שאיתם שכבה האישה. בתגובה ענתה לה לביא בין השאר כי היא "ידידת הפדופיליות".
בתביעת לשון הרע שהגישה באמצעות עו"ד איל גרנט טענה אילני שלביא הוציאה דיבתה רעה, וציינה שהיא מתנגדת נחרצות לפדופיליה ושוללת מכל וכל את הדברים שפורסמו בגנותה. לדבריה, גם אחרי כמה פעמים שבהן ביקשה מלביא להסיר את הפרסום המשמיץ, המשיכה הנתבעת לכנות אותה "פעילה לזכויות פדופיליות", במסגרת רשומות שהופצו למאות אנשים.
בכתב התביעה פורסמו רשומות נוספות שבהן כתבה לביא על אילני: "מפלרטטת עם האקר פלסטיני... מוח לא לגמרי אפוי... מטנפת את הפה על אותם בני 12".
בתגובה הגישה לביא בקשה למחיקת התביעה על הסף באמצעות עו"ד יעל תותחני, ובה טענה שמדובר בתביעה קנטרנית וחסרת תום לב. לדבריה לא מדובר בכתב תביעה כי אם ב-"מגילת מעשיות תמוהה ומבולבלת". משכך, היא אינה יכולה להתגונן, שכן אינה יודעת על מה היא נתבעת.
מעבר לכך, לשיטתה, הדברים שנכתבו לא מהווים לשון הרע, או שהם חוסים תחת הגנות החוק וממילא לא גרמו כל נזק. לביא הוסיפה כי אילני הביאה את הדברים על עצמה כשבחרה להשתלח באופן ברוטלי בילדים קטנים, וכי מעשיה מהווים "הסתכנות מרצון".
הרשם יניב ירמיהו דחה את הבקשה וקבע כי יש מקום לדון בתביעה. אמירות כמו "ידידת הפדופיליות", "פעילת זכויות הפדופיליות" והשוואת קבוצה זו לקבוצות אחרות דוגמת האמהות הרוצחות, ראויות לבירור עובדתי-משפטי, קבע הרשם והצביע בהקשר זה גם על כמות הפרסומים והקשרם של הדברים.
הרשם ציין כי הדברים עשויים לפגוע בשמה הטוב ולפגוע בפרנסתה של אילני, בפרט בשים לב לכך שהדברים נאמרו על ידי לביא, שמכנה את עצמה "הטרולית המוצלחת ביותר בפייס", כלומר ככזו הכותבת על מנת לשלהב ולעורר אנטגוניזם בקרב ציבור הגולשים.
בנוגע לטענה בדבר היעדר נזק, הבהיר הרשם ירמיהו שחוק איסור לשון הרע מקנה זכות לתבוע פיצוי גם ללא הוכחת נזק. בסיכומו של דבר נדחתה הבקשה וההליך יימשך. לביא תישא בהוצאות הבקשה בסך 3,000 שקל, ללא קשר לתוצאות ההליך.