לחם יין: מקום משלהן

הן חלמו על מקום תל אביבי, מעודכן ומעוצב – ולא נרתעו מלעשות את זה בפריפריה. לחם יין מוכיחה שיש אוכל טוב גם מחוץ לתל אביב ומגישה מנות כחלק מפרויקט "טעימה מהגליל"

ב-14.6 מציינים יומולדת 16 לביסטרו לחם יין. עבור המקימות, דגנית עמיחי ורונה פרדיס, זה לא מובן מאליו. דגנית הגיעה מעולם הטלוויזיה, רונה באה מעולם העיצוב והאוכל. שתיהן יחד ויתרו על קריירה לטובת חלום: מקום משלהן.

"הקמנו את העסק עם שלושה עובדים, ארבעה כיסאות ושני סנדוויצ'ים", מספרת דגנית. "כל פעם גדלנו עוד מטר ועוד מטר, והגדלנו את הצוות עד שהגענו ל-300 מטר ו-60 עובדים שיש לנו היום. כולם גדלו פה אצלנו והם הדבר הכי נפלא שיש לנו".

הבחירה ביהוד היתה "לא פחות מהזויה", לפי דגנית. באזור לא היתה אף מסעדה אחרת, אפילו לא קיוסק - שלא לדבר על ביסטרו מעוצב בניחוח של חו"ל. אבל מה לעשות שלדגנית היו שני ילדים קטנים, והיא לא רצתה שהמקום יהיה רחוק מהבית. "זה היה צעד אמיץ - או טיפשי - אבל במבחן התוצאה זה הצליח", היא מספרת. היום האזור מלא במסעדות נוספות, אך הלקוחות של לחם יין נאמנים למקום.

 

הבחירה בקונספט של ביסטרו ("אין מפות על השולחן ולא יושבים לארוחה מחייבת של שלוש מנות לאדם") נבעה מהרצון ליצור מקום שיתאים למגוון צרכים ולקוחות עם תפריט מגוון בכל שעות היום. האיכות באה לידי ביטוי בטעם – כאן מכינים לבד את הפסטו וטוחנים את הבשר להמבורגר מדי יום - ובהתאמה לכל גיל ולכל מפגש. מפגישות עבודה, דרך דייט רומנטי ועד ארוחה עם הנכדים. שולחן ליד שולחן תמצאו כאן פוליטיקאי בשיחה חשובה ונשים שבאות בטרנינג אחרי ביקור במכון כושר. "לא צריך אירוע כדי ליהנות מאוכל טוב", מסבירה דגנית.

 

לצד הביסטרו פועלת במקום זה שבע שנים גם מאפייה. כך אפשר לארוז ולקחת הביתה את הריחות הממכרים – לחמים, מאפים, עוגות ועוגיות, הנעשים כולם בעבודת יד. ומה המחמאה הכי טובה שאפשר לתת למקום? "אפילו אנשים שמגיעים ליהוד בפעם הראשונה אומרים לנו שזה ממש כמו בתל אביב", היא צוחקת.

 

• לחם יין, דרך החורש 4, יהוד