רפורמת בריאות הנפש ביולי: מה בדיוק עומד להשתנות?

ביולי הקרוב תיכנס לתוקפה הרפורמה בבריאות הנפש שמבטיחה לחולל מהפכה בתחום ולשפר את הטיפול והשירות למטופלים. מה כוללת הרפורמה, האם היא טובה לכולם, איך ישתנו השירותים ולמי פונים בעת הצורך? שאלות ותשובות

החל מ־1 ביולי הקרוב תיכנס לתוקפה הרפורמה בבריאות הנפש. הרפורמה מבטיחה לשפר את הטיפול ובעיקר למקד את מרבית השירותים בתחום בתוך הקהילה ולא בבתי החולים. במשרד הבריאות מסבירים שביסוד הרפורמה עומדת התפיסה שבריאות הנפש ובריאות הגוף כרוכות זו בזו ואף משלימות.

 

במסגרת הרפורמה יוספו תקנים לרופאים מתמחים בפסיכיאטריה ובפסיכיאטריה של הילד – תחומים שבהם מצוקת כוח האדם בקהילה גדולה במיוחד. חלק מהתקציב מיועד לשיפור התנאים בבתי החולים ובמחלקות רפואת הנפש ולקיצור התורים הממושכים, שלעיתים מגיעים לכדי המתנה של חודשים ארוכים לבדיקה פסיכיאטרית.

 

קראו עוד על בריאות הנפש:

להמשיך בחיים אחרי שבני בן ה-15 התאבד. טור אישי

יוסי שריד: החיים אחרי שאמא התאבדה בילדותי

צופית גרנט: "התביישתי שאחי חולה נפש. לא עוד"

 

"מדובר במהפכה גדולה ובשורה לכל אזרחי המדינה", אומר ד"ר גדי לובין, לשעבר מנהל המחלקה לבריאות הנפש במשרד הבריאות וכיום מנהל המרכז לבריאות הנפש שאול איתנים. "ארגוני מטופלי נפש וארגוני זכויות אדם היו אלה שדחפו והתניעו את מימושה של הרפורמה, שאת פירותיה אנחנו כבר רואים בשנה האחרונה. תקציב הפיתוח גדל משמעותית, נוספו מרפאות רבות ומומחים, ובשנים הקרובות נראה עוד מומחים לפסיכיאטריית מבוגרים ולפסיכיאטריה של הילד לאחר שתקני ההתמחות הורחבו. כל מערך השירותים והנגישות יהיה טוב יותר, מהיר יותר ויתן את המענה הראוי לאזרחים הסובלים ממחלות נפש".

 

ד"ר לובין סבור שהרפורמה החדשה תמזער את הדימוי השלילי ואת נידוים של חולי הנפש משאר החברה. "ליוויתי פעם אבא של ילד חולה בתור לאחד הרופאים", הוא אומר. "על הדלת היו כתובים שלושה רופאים שעובדים באותה מרפאה ובאותו החדר: כירורג ילדים, רופאת ילדים ופסיכיאטר. זהו שלד משמעותי ביותר, שמדגים את החיבור של ההפרעות והמשברים הנפשיים לתחלואת הגוף ולרפואה הכללית. זה כלל לא דבר טריוויאלי, ועובדה שלקח הרבה מאוד שנים עד שיכולנו לעמוד מול דלת כזו. זוהי משמעות עמוקה של האינטגרציה של מחלות הנפש ברפואה הישראלית ובחברה הישראלית, וזו המהות האמיתית של הרפורמה שיצרנו".

 

אז מה צפוי לנו במהלך החדש? בשיתוף קופות החולים מכבי, כללית, מאוחדת ולאומית, קבלו את המדריך השלם לרפורמה החדשה:

 

מהי הרפורמה לבריאות הנפש?

זהו המהלך שבו עוברת האחריות על תחום בריאות הנפש ממשרד הבריאות אל קופות החולים, תחת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. תחום בריאות הנפש יצטרף ליתר תחומי הטיפול כמו רפואת משפחה, ילדים, נשים, רפואת עיניים, אורתופדיה ועוד. משרד הבריאות יפסיק בכך להיות הגורם המטפל והופך להיות הרגולטור, כמו בכל תחומי הרפואה בישראל.

 

האם יחול שינוי בתקצוב תחום בריאות הנפש?

כן. עד 2012 עמד התקציב השוטף השנתי בתחום בריאות הנפש על כ־200 מיליון שקלים. מהשנה גדל התקציב ליותר מ־500 מיליון שקלים. 300 מיליון שקלים מיועדים לפיתוח, להקמת מרפאות, להגדלת מספר תקני הרופאים ולפתיחת תקנים נוספים למתמחים בפסיכיאטריית מבוגרים ובפסיכיאטריה של הילד.

 

 

מהם יתרונות הרפורמה?

לפי קופות החולים, הרפורמה צפויה להביא לשיפור בשירות הניתן היום בישראל מבחינת איכות, זמינות ונגישות. פריסת השירות לבריאות הנפש בתוך הקופות, כחלק מהשירות הרפואי הכללי, תוביל גם להפחתת הסטיגמה כלפי הסובלים מתחלואה נפשית.

 

מה ישתנה בסניפי קופות החולים?

השירות במרפאות עצמן לא ישתנה מהותית. בחלק מסניפי הקופות יוקמו מחלקות לבריאות הנפש, שבהן יוצבו פסיכיאטרים מומחים למבוגרים, לילדים ולנוער. בנוסף ניתן יהיה לקבל מידע בדלפקי המזכירות על שירותי בריאות הנפש במחוז ולקבל הפניות למרפאות חוץ בבתי החולים הממשלתיים.

 

האם ישובצו פסיכיאטרים גם בסניפי קופת חולים קטנים?

בחלק מהמרפאות הראשוניות ישולבו רופאים פסיכיאטרים יועצים, שאליהם ניתן יהיה לפנות ישירות או להיות מופנים על ידי רופא המשפחה המטפל לצורך ייעוץ ראשוני בתחומי בריאות הנפש. כך יורחבו למעשה סמכויות רופא המשפחה, שיוכל לתת למטופל חלק מההפניות והשירותים הפסיכיאטריים ישירות, בלי לטרטר אותו לפסיכיאטר מומחה, שההמתנה אליו אורכת זמן רב. כבר כיום מטפלים רופאי המשפחה בחלק נכבד מהלוקים בבעיות נפשיות קלות, והרחבת סמכותם תאפשר טיפול מהיר יותר ונגיש יותר לחולים.

 

בתחום ילדים ונוער ישולבו גם פסיכולוגים יועצים בחלק ממרכזי בריאות הילד לאבחון ראשוני של בעיות בתחום בריאות הנפש. הפניית הילד להמשך טיפול תיעשה בהתאם לממצאי הבדיקה. התהליך הזה נועד לאפשר למשפחות לקבל שירותי אבחון בתנאים נוחים, ללא הסטיגמה והחששות המלוּוים בפנייה למרפאת בריאות הנפש.

 

האם אין סכנה שמישהו ילקה בהתקף פסיכיאטרי אלים בסניף קופת חולים?

המציאות לא תשתנה מהמצב כיום, טרום הרפורמה. מטופלים בבריאות הנפש מגיעים למרפאות הראשוניות לטיפול בבעיות גופניות ולקבלת מרשמים לתרופות פסיכיאטריות. בניגוד לסטיגמה הרווחת, אלימות במרפאות נגרמת לא על ידי אנשים הסובלים ממחלת נפש, אלא מסיבות אחרות. הטיפול באלימות מכל סיבה מתנהל במרפאות בהתאם לנוהלי האבטחה.

 

אדם שטופל בבית חולים פסיכיאטרי, מי יטפל בו עכשיו?

הוא יוכל להמשיך להיות מטופל באותו בית חולים פסיכיאטרי, בהתאם להסדרי הבחירה של המחוז ובהתאם לעקרון הרצף הטיפולי. אם באזור המגורים של המטופל נפתחה מרפאת בריאות נפש של קופת החולים, הוא יוכל לבחור להמשיך את הטיפול במרפאת בריאות הנפש בקהילה. 

 

אדם שזקוק לאשפוזים תכופים, היכן יקבל הפניה?

אשפוז פסיכיאטרי נעשה דרך פנייה לחדר מיון של בית החולים. לפנייה לחדר מיון של בית חולים פסיכיאטרי לא נדרשת הפניה, ולא נדרש טופס התחייבות (טופס 17). פנייה לחדר מיון של בית חולים כללי, כאשר סיבת הפנייה היא בעיה פסיכיאטרית, מחייבת הפניה וטופס התחייבות, שניתן לקבל מרופא המשפחה או מהפסיכיאטר היועץ במרפאה הראשונית. אשפוז בהמשך לבדיקה במיון אינו מחייב קבלת טופס 17 לאשפוז.

 

מה בנוגע למי שמטופל במרפאות חוץ פסיכיאטריות של בית חולים?

מטופל במרפאת חוץ של בית חולים יזדקק לטופס התחייבות של הקופה לצורך המשך הטיפול, כמקובל לגבי תחומי הרפואה האחרים. כרגע, טרם תחילת הרפורמה, המטופל אינו נדרש לטופס התחייבות לקבלת טיפול במרפאות החוץ.

 

ומי שהיה לו פסיכיאטר קבוע?

אם טופלתם על ידי פסיכיאטר במערכת הציבורית, תוכלו להמשיך להיות מטופלים על ידיו, אם המסגרת שבה הוא נותן את השירות נכללת בהסדרי הבחירה של המחוז ובהתאם לרצף טיפולי.

 

למי פונים בשעת חירום, למשל בהתקף פסיכוטי?

כמו בעבר, ניתן לפנות לחדרי המיון של בתי החולים הפסיכיאטריים. פנייה כזו יכולה להיות ישירה וללא צורך בטופס הפניה של רופא. בשעות הפעילות של מרפאות בריאות הנפש בקהילה ניתן לפנות גם למרפאות אלה, לבדיקה דחופה במצבי חירום. במקרים של מטופלים הסובלים מהפרעות של אי־שקט, התפרצויות זעם או התקפים פסיכוטיים תישקל במקום הצבת מאבטח.

 

מה בנוגע לאשפוז יום בבית חולים?

קבלה לאשפוז יום פסיכיאטרי היא רק בהמשך לאשפוז. קיימת מסגרת אמבולטורית של טיפול יום, שמהווה חלופה לאשפוז בהתקיים תנאים המאפשרים זאת. קבלה לטיפול יום מחייבת הפניה של רופא פסיכיאטר וקבלת התחייבות כספית של הקופה (טופס 17).

 

האם יש טפסים חדשים שצריך להכיר?

אין טפסים חדשים. השירות בבריאות הנפש יהיה דומה לשירותי הבריאות הכלליים ויחולו עליו כל כללי ההשתתפויות הנורמטיביות הקבועות בהסדרים הקיימים.

 

מהן העלויות למטופל עכשיו?

בריאות הנפש נכללת בתחום הרפואה היועצת וכמו בכל תחומי הרפואה היועצת פנייה למרפאת בריאות נפש בקהילה או לרופא פסיכיאטר עצמאי מחויבת בתשלום אגרה רבעונית בסך 24 שקלים, בהתאם להנחיות משרד הבריאות. פנייה למרפאת חוץ בבית חולים פסיכיאטרי או כללי מחויבת בתשלום אגרה רבעונית בסך 32 שקלים. במסלול מטפל עצמאי לטיפולים פסיכותרפיים קיימת השתתפות עצמית של 50 שקלים לביקור הראשון ו־120 שקלים החל מהביקור השני. כמו ברפואה הכללית, מבוטחים בעלי נכות רפואית של 40% ומעלה מטעם הביטוח הלאומי פטורים מתשלומי האגרות האלה.

 

מה עושים כשצריך ביקור בית לחולה פסיכיאטרי?

מטופל הנמצא בטיפול במסגרת מרפאת בריאות נפש, שאינו יכול להגיע למרפאה, זכאי לביקור בית על ידי מטפלים מצוות המרפאה. במקרה מטופל שאינו מטופל במסגרת טיפולית כלשהי וזקוק להתערבות פסיכיאטרית, יש לפנות לפסיכיאטר המחוזי של משרד הבריאות להוצאת הוראת בדיקה.

 

מה תעשה משפחה שאחד מבניה חולה פסיכיאטרי, השוקלת אשפוז כפוי?

אשפוז כפוי ניתן לביצוע רק על סמך הוראה של פסיכיאטר מחוזי. יש לפנות לפסיכיאטר המחוזי להוצאת הוראה לבדיקה כפויה.

 

מי יטפל בילד שעד עכשיו טופל על ידי פסיכיאטרית ילדים בבית חולים?

מטופל יוכל להמשיך בטיפול בבית חולים במקרה שבית החולים נמצא בהסדרי הבחירה של המחוז ובכפוף לרצף טיפולי. ניתן יהיה לקבל טיפול גם במרפאת בריאות נפש קהילתית אם נפתחה מרפאה

 כזו באזור המגורים של המטופל.

 

האם יינתנו שירותים פסיכולוגיים במסגרת הרפורמה?

הטיפול הפסיכולוגי הוא חלק מסל הבריאות. בעקבות הרפורמה הורחבו מספר המקומות שבהם ניתן לקבל שירות פסיכולוגי. עם החלת הרפורמה יימצאו חלק מהפסיכולוגים גם במרפאות לבריאות הנפש וניתן יהיה להגיע לטיפול במרפאה או אצל פסיכולוגים עצמאיים הנמצאים בהסכם עם הקופה.

 

ממי מקבלים מרשם לתרופת הרגעה?

לא כל מקרה של בעיה נפשית מצריכה דווקא פסיכיאטר, ולא כל הפרעה דורשת טיפול תרופתי. במקרים קלים של בעיות נפשיות תוכל לפנות לרופא המשפחה, המוסמך לטפל במגוון של בעיות פסיכיאטריות, אחרי שסמכויותיו בתחום הורחבו. אם מדובר במקרה חמור עשוי רופא המשפחה לצייד בהפניה דחופה למומחה פסיכיאטר, ממש בדומה לשאר הבעיות הרפואיות. במקרים קשים מאוד ניתן יהיה לפנות ישירות לחדר מיון פסיכיאטרי, כפי שנהוג היום. 

 

הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים וכתב הרפואה של ynet