פרידה מאבי היישוב היהודי בחברון, הרב משה לוינגר ז"ל

"250 משפחות דורשות מהממשלה לעלות לחברון" נכתב במודעה שפורסם הרב משה לוינגר ז"ל בשני עותונים, יריית הפתיחה במערכה על זכותם של יהודים להתיישב ביהודה ובשומרון

כיום ההתיישבות ביהודה ושומרון מונה כמעט 400,000 איש, קרוב ל-150 ישובים, היפרדות מהשטחים נראית כמעט בלתי אפשרית וההיכרות עם יהודה ושומרון כבר מזמן אינה רק נחלת הצבא. הכול התחיל בחברון, ביוזמת אדם אחד שהלך בשבת האחרונה לעולמו.

 

 

 

 בימים שאחרי מלחמת ששת הימים, בני קצובר היה סטודנט באוניברסיטה העברית, שם קבוצה בראשות הרב לוינגר מחפשת מתנדבים לשמירה בחברון.

 

"כך אני מוצא את עצמי בחברון, במלון פארק, בערב חג הפסח, בא להתנדב לשמירה. מאז אני מסובך בענייני ארץ ישראל", אומר קצובר בחיוך נוסטלגי בשיחה עם ערוץ 20.

 

 

שתי מודעות וקרית אחת

 

הפרויקט הראשון עליו עמל קצובר יחד עם הרב לוינגר היה כאמור בקרית ארבע. "זה היה ב-1970. היינו אז תחת הממשל הצבאי והחלטנו לפתוח בבליץ על חברי הממשלה על מנת שתאשר הקמה של קריה יהודית בחברון. אנחנו מסתערים על הממשלה ועל הכנסת".

 

"הרב לוינגר ביקש ממני לחפש את כל אלו שפנו אלינו. שאלתי אותו אילו פניות בדיוק הוא רוצה. הוא ענה לי 'לא חשוב'. אספתי את כל הפניות בשנתיים האחרונות. אלו היו פניות מכל הסוגים - היו כאלו שתמכו, היו שרצו לתרום, היו שגינו. הוא רצה את כולם. הגשתי לו רשימה עם 110 שמות".

 

"יומיים לאחר מכן חשכו עיניי. אני מגלה שהוא פרסם מודעה ענקית במעריב שכותרתה "110 משפחות קוראות לממשלה לעלות חברונה". שאלתי אותו מה הוא עשה, היו שם שמות של תורמים, של תומכים, של כאלו שמתנגדים בכלל. הם לא הסכימו גם לפרסם את שמם. הוא רק אמר לי 'זה לא חשוב'".

 

"אחרי כמה ימים קיבלנו מכתבי מחאה - למה פרסמנו. במקביל, שיטפון של פונים חדשים שרוצים להצטרף. אחרי חודש נוסף, הוא מבקש ממני רשימה נוספת. הפעם שאלתי אותו בקריצה אם הוא רוצה רשימה כמו בפעם הקודמת?", מספר קצובר.

 

המודעה שפורסמה הפעם כללה 250 שמות.

 

אחרי חודשיים שלושה קורה הבלתי יאומן. "בעקבות המלצה של אחת הוועדות שם, ממשלת ישראל מקבלת החלטה על הקמת קריה יהודית בחברון".

 

"ההחלטה תבוצע מיד, ובתוך שנה ייבנו בקרית ארבע 250 יחידות דיור".

 

קצובר רואה בכ סימן לחזונו של לוינגר. "עד כמה הוא הרחיק ראות? הוא לא רק קרא את הדרך להקים התיישבות בקרית ארבע, הוא גם קבע כמה בדיוק ייבנו שם".

 

קצובר מספר שבתוך שנה התחילו בבנייה והאכלוס החל ב-71'. הוא שש להדגיש כי המפלגה שמקדמת את "המנה הראשונה" כהגדרתו, היא מפלגת העבודה.

 

עוד יהיו הרבה אלון מורה

 

בחורף שנת 73', שני חברים יצאו לדרך. הרב מנחם פליקס וקצובר עוברים לאתגר הבא. "עדיין היינו באתגר של קרית ארבע, אבל ראינו שאין איש שמוביל את זה", מספר קצובר.

 

השניים מקימים את אלון מורה. "היו הרבה כינוסים ודיונים על כך שהשומרון ריק בלא יהודי אחד, וכך אנחנו מקימים גרעין בשם אלון מורה".

 

שנה לאחר מכן הגרעין צובר תאוצה. הגרעין ניסה לעלות לקרקע לא פחות משמונה פעמים, שכלל גם את תחנת הרכבת בסבסטיה,

הצטרפות של מנחם בגין למאבק וכמובן גם את הרב צבי יהודה הכהן קוק.

 

"זה כדור שלג" מגדיר קצובר את המהפך שעורר הרב לוינגר. "המערכה הזו דוחפת רבבות יהודים לבוא להתיישב. התחלנו את המערכה על השומרון בארבעה יישובים, היום יש ארבע מאות אלף. אז היו שלוש ישיבות הסדר, היום יש שבעים. אז לא היו מכינות קדם צבאיות, היום יש יותר ממאה. פינו אותנו מאלון מורה שמונה פעמים, ובאחת מהן אמר לנו הרב צבי יהודה שהכול יפרח מארץ ישראל, ובאמת הכול פרח מהמערכה הזאת."