רופאה טעתה בטופס - ולא קיבלה דמי לידה

אחרי שהפכה עצמאית יצאה הרופאה לחופשת לידה, אבל כיוון שלא הייתה בקיאה בנוהלי הדיווח, סירב הביטוח הלאומי לשלם לה. מה קבע בית הדין?

עו"ד דוד אור-חן פורסם: 17.05.15, 21:06

רופאה עצמאית שיצאה לחופשת לידה הופתעה לגלות שהביטוח הלאומי שלל ממנה דמי לידה בטענה שלא שילמה דמי ביטוח. בעקבות תביעה שהגישה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב החליטה השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ להתערב, והורתה לביטוח הלאומי לשלם לה את המגיע לה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

שורש המחלוקת נמצא בסיום עבודתה בתור שכירה בקופת חולים "מאוחדת" והפיכתה ב-2010 לעצמאית. הרופאה הגישה דו"ח שנתי למוסד לביטוח לאומי, שבו לא ציינה את עובדת היותה עצמאית. לאחר שביולי אותה שנה בישר המוסד לביטוח לאומי לרואה החשבון שלה כי עניינה מועבר למחלקת הגבייה עבור שכירים, היא מילאה בשנית דו"ח שבו הצהירה כי היא עצמאית בעלת הכנסה של 20 אלף שקל בחודש.

 

בסוף אותו חודש היא יצאה לחופשת לידה מוקדמת, וכעבור כמה חודשים הגישה תביעה לתשלום דמי לידה.

 

הביטוח הלאומי דחה את התביעה בטענה שהרופאה לא צברה תקופת עבודה המזכה בדמי לידה. בתגובה הגישה הרופאה בקשה להענקה מטעמי צדק. המוסד קיבל את בקשתה בחלקה כשהחליט לשלם לה דמי לידה על בסיס שכרה בתור שכירה בלבד.

 

לכן פנתה האישה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב על מנת שיורה לביטוח לאומי להכליל בחישוביו גם את תקופת עבודתה כעצמאית.

 

לטענת הרופאה, רואה החשבון שלה לא הודיע לה על כך שלא נגבו ממנה דמי ביטוח ולא הנחה אותה כיצד למלא כיאות את הדו"ח למוסד. ברגע שהבינה שלמעשה לא שילמה, היא פנתה במהירות לסניף הביטוח לאומי הסמוך לביתה, בעודה בחודש השמיני להריונה, כדי להסדיר את מעמדה לקראת הלידה.

 

לטענת הביטוח הלאומי, מהדו"ח הראשוני שהתקבל אצלו לא ניתן היה להבין כי הרופאה היא עצמאית, ומאחר שהיא נשואה, הייתה פטורה על פי הדין מתשלום דמי ביטוח, ולכן לא הונפק לה מכתב דרישת תשלום.

 

עוד טען כי התובעת החלה לשלם דמי ביטוח לאחר הלידה, מה שאומר שהיא לא הייתה מבוטחת לפני, ולכן לא הייתה זכאית לגמלה על פי החוק – מה שגם התובעת הודתה בכך ברגע שהגישה בקשה מטעמי צדק.

 

השופטת ד"ר גילצר-כץ מצאה את עדות התובעת אמינה וקבעה כי ביטוח לאומי טעה כשדחה את בקשתה המקורית. השופטת השתכנעה שהתובעת נהגה בתום לב ועשתה את מרב המאמצים כדי להסדיר את חובה, שנבע מחוסר תשומת לב של רואה החשבון שלה ולא ממעשה מכוון.

 

בנוסף, קבעה השופטת כי פקידות המוסד לביטוח לאומי, שהבינו כי עמדה מולן אישה בהיריון שביקשה להסדיר את מעמדה כעצמאית, היו צריכות לסייע לה למלא את הטפסים כיאות.

 

מכיוון שבנסיבות המתוארות הפיגור בתשלומי דמי הביטוח נעשה בתום לב, החליטה השופטת לקבל את התביעה, והורתה לביטוח לאומי לשלם דמי לידה לפי סכומי השתכרות התובעת כעצמאית, בנוסף להוצאות משפט בסך 1,000 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 3,000 שקל.