בואו הביתה

לדברי הבמאי ז'אנג יימו, סרטו "הדרך הביתה" הוא ביקורת על הקולנוע הסיני העכשווי

את ז'אנג זי יי היפה יכולתם לראות ביצירת המופת של אנג לי - "נמר דרקון". עכשיו חוזרת השחקנית הצעירה והמוכשרת הזו לככב בעוד סרט, זה של הסיני ז'אנג יימו, "הדרך הביתה", זוכה פרס "דוב הכסף" בפסטיבל ברלין האחרון. לא פלא, כי יימו חתום כבר על כמה יצירות קולנוע נהדרות, כמו "שדות החיטה האדומים" (88'), "ז'ודו" (90'), "הפנסים האדומים" (91') ועוד. אנג לי, אגב, נכנסת בהצלחה לנעליה של גונג לי, זוגתו לחיים של הבמאי, שכיכבה ברבים מסרטיו.

הסרט עוסק במסעו של איש עסקים מהעיר הגדולה לכפר ילדותו, כדי להשתתף בהלוויית אביו, מורה הכפר. אמו הזקנה מתעקשת לערוך את הטקס על פי מיטב המסורת הישנה, למרות שהזמנים השתנו ומנהגים עתיקי יומין פסו מהעולם. העקשנות הבלתי מתפשרת שלה מחזירה את איש העסקים אל סיפור החיזור והאהבה האובססיבית בין אביו לאמו, לפני יותר מ-40 שנה. אביו הגיע לכפר על תקן מורה חדש, והיפה בבנות הכפר התאהבה בו. אלא שאהבתם לא ארכה זמן רב, כי המורה נקרא לשוב מחדש לעיר הגדולה, והרומן נקטע למשך שנתיים כואבות. בסופו של דבר הם מצאו את הדרך חזרה זה אל זה.

לדברי יימו, סרטו הוא מעין תגובה לטלטלות העזות שעוברות על החברה הסינית במעבר למילניום החדש, כמו גם ביקורת חריפה על תהליך ה"הוליוודיזציה" שעובר הקולנוע הסיני החדש. "רציתי לעשות סרט שנוגד את חוקי השוק המקובלים: פשוט, מיידי ומעוגן עמוק במציאות", הוא אומר. "רציתי להראות מחשבות וחלומות של אנשים פשוטים בסוף המאה, בזמן שסין משתנה בצורה קיצונית ולחץ חוקי השוק שוחק כל ניצוץ של אנושיות. 'הדרך הביתה' הוא הצורך שלי להישאר נאמן לאמת הפנימית שלנו. הסרט הוא על אהבה, משפחה וקשר בין בני משפחה".

 

התפרסם ב"פנאי פלוס" ב-24 בינואר