מלאים בעצמם: חצילונים במילוי גבינות וירוקים

ביקור שגרתי של יום שישי בבוקר בשוק האיכרים, הוביל את מיכל וקסמן להיכנע לקסמם של החצילונים הסגלגלים ולהכניסם למטבח לאחר שנים של מערכת יחסים מורכבת ולא פשוטה בכלל. התוצאה? חצילונים צלויים במילוי גבינת פרמזן וירוקים

אני מאוד אוהבת חצילים. על האש, בתנור, בשמן, במוסקה, בפסטה, בסלט. האהבה שלי אליהם מלווה במידה של חשדנות. כשאני בוחרת לי חציל בשוק אני בודקת אותו מכאן ומכאן, כאילו מנסה להשתכנע שהוא באמת ראוי לבוא איתי הביתה, למטבח שלי.

 

בדרך כלל אני מזהה ירקות ראויים ממרחקים. שנים ארוכות של יחסים נטעו בי תובנות מסוימות ויכולת לקרוא את תוכם על סמך מבט חטוף בהם, ותו לא. אבל לא כך עם חצילים. בהם צריך לגעת, למשש, להפוך מצד לצד, לשקול ברק, לחשב קלילות ואחרי כל אלה להיות מוכנים להפתעות כדוגמת מימיות, מרירות או ריכוז גדול של גרעינים שמעיבים על צבעם ועל רכותם אחרי צלייה או טיגון.

אם מערכת היחסים שלי עם חצילים בוגרים היא מורכבת ומלאת חשדנות, אז עם החצילונים הקטנטנים שממלאים עכשיו את השווקים היא מורכבת שבעתיים. אלה הקטנים קוראים אלי ממרחקים במלוא חמידותם, מנצנצים אלי בברק הצעיר והחיוני שלהם - אולי תטגני אותנו? אולי תרקחי מאיתנו ריבה? אולי כבישה קלה? סתם צלייה זריזה בתנור? הם לוחשים לי בקסם הלוליטות הסגלגלות שלהם. ואני עומדת איתנה מולם, מסרבת ליפול במלכודת ולהתפתות. שנים אני נועצת בהם מבטים, אבל לא מוכנה להסתבך איתם במטבח.

לפני שבועיים, בבוקר שישי שיגרתי בשוק האיכרים, פגשתי בדוכן של שלמה חצילונים קטנטנים, אליפטיים, מפוספסים בסגול ולבן, קליפתם מבריקה וגבעוליהם זוהרים בירוק. "כדאי לך לנסות, הם נפלאים", אמר לי, קורא את מחשבותי הכמוסות.

 

לפני שהספקתי לסרב נחרצות, גייס לעזרתו אשה חביבה, טובת מבט וחזקת ידיים, אחריה אני עוקבת כבר מימי הראשונים בשוק הזה. כמעט מדי שבוע היא מגיעה על סליה ועגלותיה, בוחרת בקפידה ירקות וירוקים, מעמיסה מהם קילוגרמים ואינה מפספסת שום ירק או פרי מיוחדים הנמצאים ממש בשיא עונתם ,ויש למהר ולעשות בהם מעשים לפני שייעלמו. לא פעם רציתי לשאול אותה מה היא עושה עם זה או עם ההוא, ולמה לה כאלה כמויות מכל דבר.

 

רואים עליה שהיא מבינה גדולה בירקות, וסודותיהם גלויים בפניה. אבל אפילו את שמה אני לא יודעת, ומי יודע אם יש לה בדיוק עכשיו זמן וסבלנות לשאלות מטרידות באמצע מלאכת הליקוט המאומצת שלה. והנה, עכשיו, היא לידי, מסבירה בסבלנות איך היא חורצת את החצילונים הקטנטנים, ממלאה אותם באגוזים, ואפשר גם בגבינה, צולה אותם בתנור ואוכלת אותם כמו פרחים קטנים שמחזיקים בגבעול. ולא, הם לא מרים כלל ומאוד מאוד טעימים.

אספתי לי שקית גדולה מהם. חרצתי, מילאתי, צליתי, טעמתי. באמת כמו פרחים קטנים, עדינים וטעימים מאוד, נטולי מרירות ורבי יופי. חברים חדשים.

חצילונים צלויים ממולאים בגבינות וירוקים

 

המרכיבים: 

1/2 קילו חצילונים סגולים כהים או מפוספסים (25-30 יחידות), עם הגבעולים הירוקים

150 גרם גבינת פרמזן (או פקורינו, או צפתית קשה)

1 צרור פטרוזיליה

1 שן שום

קורט מלח למילוי, ועוד אחד לפיזור בשלב הסופי

1 כוס פירורי לחם (עדיף פנקו)

1/4 כוס שמן זית + עוד קצת לזילוף

 

אופן ההכנה:

1. מחזיקים את החצילונים כשהקצה הירוק פונה כלפי מטה, והקצה העגול והרחב מופנה אליכם. בעזרת סכין חדה מחלקים כל חצילון לאורכו לרבעים. לא חותכים את החציל לרבעים, אלא מגיעים עם החיתוך לעומק 2/3 מהחציל בערך ואת השליש התחתון והגבעול הירוק משאירים שלמים ומחוברים. 
2. במעבד מזון טוחנים את הפרמזן לפירורים קטנים. מוסיפים שום ופטרוזיליה, וטוחנים דק. מעבירים את התערובת לקערה. מוסיפים מלח, פירורי לחם ושמן זית ולשים היטב בעזרת הידיים עד לקבלת תערובת אחידה.
   
3. צובטים חתיכה מתערובת המילוי ודוחסים אותה אל ליבו של חצילון מחורץ. מהדקים מעט. ממשיכים כך עד שכל החצילונים מלאים בתערובת.
   
4. מסדרים את החצילונים הממולאים בתבנית שתכיל אותם בשכבה אחת. מזלפים מעליהם מעט שמן זית ומפזרים קורט מלח.
   
5. צולים כשהתבנית מונחת על השלב התחתון של התנור שחומם מראש ל-250 מעלות, במשך 20-30 דקות או עד שהחצילונים שחומים ופריכים מבחוץ ורכים מבפנים והמילוי מבעבע ומפיץ ריחות שמעבירים אתכם על דעתכם. אוכלים חם או פושר.

• לבלוג האוכל של מיכל וקסמן, מחברת רבי המכר "ארוחת ילדים" ו"טעמים ראשונים"

 

• לכל הטורים של מיכל וקסמן