פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
נהגת שנסעה בשעות הצהריים של אחד מימי ספטמבר 2007 מכיוון ירושלים למעלה אדומים, החליקה על כתם שמן ופגעה במעקה הבטיחות. הנהגת יצאה ללא פגע, אך למכונית, ששייכת לחברת "שלמה סיקסט", נגרמו נזקים כבדים שאותם העריכה חברת הביטוח ב-73,819 שקל.
לדברי הנהגת, שוטר שהגיע למקום התאונה סיפר לה כי בבוקר אותו יום אירעה תאונת דרכים אחרת במקום, שגרמה לדליפת השמן. הנהגת ציינה כי הבחינה בכתם השמן הגדול רק לאחר שירדה מן הרכב, ונראה היה שפוזר עליו חול, אך לא בכמות מספקת.
מכיוון שהכביש נמצא באחריותה של מע"צ, טענו שלמה סיקסט וחברת הביטוח שלה כי התאונה נבעה מרשלנותה של מע"צ בטיפול בכתם השמן לאחר האירוע הראשון. לכן הן עתרו לבית משפט השלום בתל אביב בבקשה לקבל פיצויים על הנזקים שנגרמו להן בעטיה של התאונה.
מע"צ הודתה בכך שקטע הכביש שבו אירעה התאונה היה באחריותה, אך טענה כי קיומו של מפגע אינו אומר בהכרח שהתרשלה. לדבריה, היא מטפלת באופן יעיל במפגעים על סמך דיווחים של עובדים ואזרחים למוקד החברה, וציינה כי קיבלה הודעה דיווח ראשוני על כתם השמן במקום רק לאחר התאונה השנייה.
לטענתה, התאונה הראשונה בכלל התרחשה במקום אחר, וטופלה על ידי צוות יס"מ שנכח בקרבת האירוע.
השופט גלעד הס מתח ביקורת על כך שהצדדים לא זימנו לעדות את הנציגים שטיפלו במפגעים, וגם לא את השוטר שסיפר לנהגת על התאונה הראשונה. עם זאת, הוא התרשם כי עדותה של הנהגת אמינה, ולאחר שבחן את מכלול הראיות, קבע כי שתי התאונות אירעו באותו מקום.
לדבריו, מע"צ טיפלה ביעילות בכתם השמן רק לאחר התאונה השנייה. יוצא אפוא כי התרשלה בכך שלאחר התאונה הראשונה הסתמכה על צוות יס"מ, שאינו מומחה בטיפול בכתמי שמן, ולא שלחה נציג מטעמה כדי לוודא שהמפגע טופל כראוי.
במהלך הדיון טענה מע"צ כי יש לייחס אחריות גם לנהגת, שלפי נסיבות האירוע יכולה הייתה להימנע מהתאונה, והשופט קיבל את טענתה. הוא קבע שהכתם לא היה טרי, כך שסכנת ההחלקה הייתה נמוכה יחסית, והעובדה שלא הוכח שרכבים אחרים החליקו עליו מצביעה על נהיגה לא זהירה.
השופט החליט לייחס לנהגת אחריות תורמת של 45% מסך הנזקים, ולפיכך פסק כי מע"צ תשלם לתובעות 40,600 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 שקל.