פרופ' איינשטיין נולד בשנת 1879 בגרמניה והיגר לארצות הברית בה הוא לימד פיסיקה מתקדמת באוניברסיטת פרינסטון. איינשטיין היה תומך נלהב של התנועה הציונית, הוא דחה את ההצעה להיות הנשיא הראשון של ישראל והיה בין מקימי האוניברסיטה העברית בירושלים, שבה הוא שירת כחבר הנאמנים של הסוכנות המנהיגות, יו"ר הוועדה האקדמית, ונתן את ההרצאה המדעית הראשונה של האוניברסיטה. איינשטיין הוריש את הארכיונים האישיים שלו ואת הזכויות על יצירותיו לאוניברסיטה, ורוב כתביו נמצאים בקמפוס אדמונד ג'יי ספרא, לרבות הפרסום של תורת היחסות E=MC2.
פרופ' חנוך גוטפרוינד, המנהל המדעי של ארכיון אינשטיין ונשיא האוניברסיטה לשעבר אמר כי "האמן הוא אמן ידוע שעושה פסלי ברונזה, הם הציעו לנו את זה ואנחנו חשבנו שאם יש פסל של אינשטיין זה המקום הנכון וזה הזמן הנכון.המקום הנכון כי הוא ממייסדי האוניברסיטה העברית וזה קמפוס המדע ומהצד השני השנה אנו מציינים 60 שנה למותו".
הפסל ג'יאורג'י פראנג'ולין הביע את שמחתו על הצבת הפסל באוניברסיטה העברית. "זה מרגש ומשמח אותי מאוד, זאת העבודה האחרונה שלי. למדתי בילדותי במגמת פיזיקה ומתמטיקה ומאז הערצתי את האיש ולכן היה קל לפסל אותו".
הפסל נבנה ביוזמתו של מארק זילברקויט, הזוכה בפרס "איש השנה ב-2014", סופר מפורסם, והנשיא של פרויקטי מורשת ויסוד צדקה הבינלאומית צ'ייקובסקי. "כשראינו שאין פסל לזכר אלברט איינשטיין באף קמפוס אוניברסיטאי בישראל, הרגשנו שזה הזמן האידיאלי לעשות זאת", אמר זילברקויט. "תורת היחסות של איינשטיין הייתה פורצת דרך עבור מדענים ברחבי העולם. ועל רקע יום השנה להישגיו, זו היא זכות גדולה להכיר את דמותו באוניברסיטה העברית, מוסד שהוא תמך בו באופן פעיל במיוחד".