קנאת אחים תרבה בעיות

אחים מקנאים זה בזה עוד מימי קין והבל. לפעמים זה נגמר רע מאוד, אבל אפשר למנוע את זה

כפי שאנו יודעים, תופעות של קנאת אחים קיימות מקדמת דנא, ומוזכרות כבר בספר בראשית. כבר בתחילת הספר קין הורג את אחיו הבל על רקע של קנאה עזה. מאוחר יותר אנו לומדים על הקנאה של עשיו ביעקב ועל המעורבות של הוריהם יצחק ורבקה בפרשה המשפחתית הסבוכה הזאת. הסיפור השלישי הוא סיפור יוסף ואחיו.

 

לעומת הסיפור הראשון, שמסתיים במוות וסופו טראגי לשני האחים, לשני הסיפורים האחרים יש סוף טוב, המרמז לנו שקנאת אחים אכן יכולה להסתיים באפן חיובי. ריבוי הסיפורים האלה כבר בתורה יכול לרמז על שכיחות התופעה. במקרים רבים התחרות על אהבת האם או האב מתחילה בגיל הילדות ומשפיעה על האישיות ועל ההתנהגות במשך כל החיים. ואני מניחה שרבים מכם מכירים אחים או אחיות שהיו ביניהם מריבות קשות על רקע של קנאה וכעסים בלתי פתורים.

 

אלה (שם בדוי) היא רווקה בת 33, אינטליגנטית מאוד, ובעלת כשרונות גם בתחום האמנות. היא עורכת דין במקצועה, אך מעולם לא עסקה במקצוע, היא דור שלישי לניצולי שואה, ופמיניסטית שרופה. זה זמן רב היא נרתעת מיציאות לדייטים, ונראה שהיא שקועה בדיכאון.

 

אלה סיימה את לימודי עריכת הדין בתקופת המיתון הכלכלי שהביא עמו גל של פיטורים של עורכי דין. היא חיפשה עבודה במשך שנתיים, קבלה דחיות רבות עד שנשברה ושקעה בדיכאון. כשפנתה לטיפול החלה לגולל את הסיפור הבא:

 

למעשה, אלה מעולם לא רצתה להיות עורכת דין. למשפחתה יש עסק משגשג שאותו ייסד הסבא שהגיע לארה"ב כניצול שואה חסר כל, אך ידע לסחור ולהשקיע, ובמשך הזמן זכה להצלחה.. הסבא שהיה שתלטן צירף לחברה שבנה את שני בניו:- אביה של אלה, שלא אהב לעבוד עם אביו, אך ציית לו מחוסר ברירה, והאח הצעיר שאותו העדיף האב.

 

אלה היתה מודעת לעובדה שתמיד היתה תחרות סמויה בין אביה ובין דודה שנחשב לכוכב במשפחה, ובמשך הזמן כשהבנים נשאו והולידו ילדים, המשיכה להיות תחרות סמויה בין שתי המשפחות, אך מעולם איש לא דיבר על כך. המשפחה המורחבת התנהגה למופת, חגגה יחד את כל החגים וההורים היו גאים בערכים שהנחילו לדורות הבאים ובתרומות שתרמו למוסדות יהודיים.

 

מאוחר יותר הסתבר שאלה החליטה ללמד עריכת דין לא משום שהתעניינה במקצוע, אלא משום שהסבא חשב שזה עשוי להועיל לחברה. אלה הלכה בעקבות אביה וצייתה.

 

במקביל, החליט הסב שאחיה הצעיר ילמד מנהל עסקים משום שביום מן הימים הוא יהיה זה שינהל את החברה. כאן החלה הדרמה המשפחתית להסתבך, וכפי שכתבתי במאמרים קודמים, כוחות בלתי מודעים גרמו להסטוריה לחזור על עצמה לאורך שלושה דורות. המשפחה היפה נסחפה למלחמה עקובה מדם.

 

אלה היא האחות הצעירה במשפחה. יש לה אח ואחות גדולים ממנה במספר שנים. אלה סיפרה שמגיל צעיר החל אחיה הגדול להציק לה. הוא היה לועג לה בכל הזדמנות, מקניט אותה ואפילו מרביץ לה. הוריה שנחשבו כלפי חוץ להורים נאורים, התעלמו מהבעיה וחשבו שהילדים צריכים לסדר את המריבות ביניהם בכוחות עצמם. אלה טוענת שהיום היא יודעת שהיה מדובר בהתעללות, אך כילדה היא היתה חסרת אונים.

 

העלילה אף מתרחבת: אלה פיתחה כעסים, ניסתה להתלונן בפני ההורים, אך האם הגיבה בחוסר אונים, והאב לא רק שלא התערב לטובתה אלא אף האשים אותה.

 

לימים נפטר הסבא, שני בניו המשיכו לנהל את החברה, ולאחרונה כפי שניתן היה לנבא מראש ולמורת רוחן של אלה ואחותה, נבחר האח "פה אחד" לנהל את החברה. למרבה הצער ובעקבות הכעסים הגוברים והמחנות בתוך המשפחה נוצר מעגל קסמים: אלה שיושבת בחבר המהלים של החברה מתנגדת בחריפות להחלטות רבות של אחיה, והוא מצידו ממשיך לבקר ולהקניט אותה בכל הזדמנות. שאר בני המשפחה כדרכם בקודש - נמנעים ושותקים. ניתן לזהות ללא זכוכית מגדלת שזו משפחה דיספונקציונלית ומכיון שבניה קשורים זה לזה בעניני כספים ועסקים, הם זקוקים לתרפיה משפחתית באפן דחוף.

 

ואמנם המשפחה ניסתה לעבור טיפול משפחתי עם שני מטפלים שונים, אך בשני המקרים פיטרו את המטפל. מענhין לדעת שפרויד אבי הפסיכואנליזה לא ייחס חשיבות מרובה לקשר בין אחים, ושם את מלוא הדגש על הקשר האדיפלי בין הורים ובנים, שהוא הבסיס לתורתו.

 

לעומת זאת’ תלמידו יוסף אדלר שניפרד מפרויד בשל חילוקי דעות, ייחס חשיבות רבה לתחרות בין האחים ולסדר שבו הם נולדים, החל מהאח או האחות הבכורים, לילדים האמצעים וכלה בצעירים. לכל ילד במשפחה נוצר תפקיד, כמו האח המוצלח, האח הקטן והמפונק, או האחות היפה, תפקידים שמלוים אותם לארך כל החיים.

 

אדלר זכה להדים בזכות דעותיו על הדינמיקה בתוך המשפחה, ועד היום קיים (גם בארץ) מכון אדלר שעוסק בטיפול בדינמיקה משפחתית ובהדרכת הורים. הפסיכואנליטיקאית מלני קליין שהמשיכה את תורתו של פרויד באמצעות עבודתה עם ילדים נתנה משקל רב לקנאה, שאותה ראתה כדחף מולד שקיים בעצם מינקות.

 

בעקבות הנסיון בעבודה קלינית עם משפחות ועם ילדים התחדשה ההתעניינות בתופעות הקנאה והתחרות בין אחים ואחיות. מחקרים בארה”ב ובקנדה גילו שהמריבות בין אחים ואחיות בתקופת הילדות הן תופעה שכיחה ביותר. ואולם המסקנה החשובה של המחקרים היא שלהורים יש השפעה ניכרת על התפתחות מערכות היחסים בין הילדים בתוך המשפחה. חוסר התערבות מוחלט מצד ההורים יגרום נזק לאח או האחות הקטנה שהפכו לקרבן התעללות, ועללולים לשאת בתוכם את הטראומה במשך שנים ארוכות. במקביל האח או האחות המתעללים עלולים לסבול מרגשות אשם שנים ארוכות.

 

מאידך הורים המסוגלים להפיג את המתח בין האחים ולהבין את שני הצדדים, עוזרים לילדים לפתח יחסים בריאים ביניהם. יתר על כן: הורים יכולים לעזור ולטפח מערכות יחסים בריאות בין האחים מלכתחילה, ןבכך לעזור לילדים ביצירת קשר טוב ביניהם שיטבע את חותמו לאורך כל החיים. ואכן הפסיכואנליזה המודרנית מייחסת חשיבות לא רק לקשר האדיפלי בין הורים וילדיהם אלא גם ליחסים בין האחים.

 

אחות גדולה שגדלה כנסיכה, ומקנאה באח הקטן שנולד, שאותו היא רואה עכשיו כיורש העצר היא תופעה טבעית וקלאסית, אך הורים רגישים יכולים לנטרל ולאזן אותה, למרות שהקנאה והתחרות הבסיסית תשארנה קימות לעד.

 

נחזור לאלה: כאשר הגיעה אלה לטיפול היה גם הקשר שלה עם אחותה מעורער ביותר, ואולם בעזרת הטיפול הבינה שהיא ואחותה הן בעצם אחיות לצרה, ושלאורך שלושה דורות כל הנשים במשפחה מופלות לרעה. האחיות החלו להתקרב זו לזו ואלה החלה להתחזק. היא מצאה עבודה בעמותה הפועלת למען אנשים נחשלים בחברה, ובשל בקיאותה בחוק וחוש הצדק המפותח שלה החלה להתקדם בעבודה ואף להצטיין. בשלב זה גם הצליחה לשפר את מערכת היחסים עם אימה, שתמיד ניסתה להבין את כעסיה, אך נותרה חסרת אונים מול האב העקשן.

 

בשלב הנוכחי של הטיפול מערכת היחסים הקשה של אלה עם אחיה היא עדיין בגדר אתגר, אך ככל שהיא מתחסנת היא מאמינה שגם איתו ניתן יהיה להגיע לתיקון. מכיון שרמת האנרגיה שלה עלתה, היא מצליחה בסופי שבוע לעסוק באמנות. בעבר אלה נכשלה במספר מערכות יחסים, פחדה, ואפילו תיעבה גברים, אך הטיפול אפשר לה להבין לעומק את הרתיעה והפחדים שפיתחה כלפיהם. בשלב זה של הטיפול היא שוב מוכנה לנסות.