"את לבד עכשיו? מה את לובשת?", שאל הפדופיל את הילדה סתיו, שהעידה על עצמה שהיא בת 13 בלבד ובכיתה ו'. "מה הכי רחוק שהגעת עם בנים? את כבר מאוננת? שלחי לי תמונה שלך".
"אני לא רוצה. אני מתביישת", ענתה סתיו. אבל הפדופיל לא הרפה. "אין לך ממה להתבייש. אנחנו לא מכירים", כתב.
מה שהפדופיל לא ידע זה שהוא לא מתכתב עם סתיו, אלא עם אביב גפן, שהתחזה לילדה במסגרת סרט דוקומנטרי שצולם בשבועות האחרונים סביב סוגיית חשיפת ילדים לאלימות ולפורנו באינטרנט. כשהם מצוידים בצ'אטים המפלילים ובהקלטה של שיחת טלפון - שבה שוחחה עם הפדופיל נערה שסייעה להכנת הסרט ותודרכה על ידי גפן - הגישו אנשי ההפקה תלונה במפלג חקירות ההונאה של משטרת תל־אביב. הזמר יעיד במשטרה בעוד כמה ימים.
תחת הזהות הבדויה "סתיו" יצא גפן למסע ברשתות החברתיות כדי להבין מה עלול לעבור על ילדה בת 13 בישראל של 2015. הוא התמקד בעולמות שבהם מבלים הילדים חלק גדול מזמנם: באינטרנט בכלל, ברשתות החברתיות בפרט ובסלולר. את ההתנסות עבר גפן כחלק ממהלך ציבורי שיוביל עבור חברת tom - חברת אינטרנט חדשה המספקת שירותי ייעוץ והגנה על ילדים ועל נוער, שהוקמה כדי להתמודד עם הסכנות ברשת, כדי להגביר את המודעות לקיומן וכדי לתת להורים כלים טכנולוגיים לטפל בבעיה.
"כבר מהאלבום 'חלולים' ב־98' אני כותב על הסכנות בעולם החדש", אומר גפן, "חשוב לי לומר שהשקעתי מכיסי בסרט הזה. זה היה אמור להיות סרט ויראלי של משהו כמו 10 דקות, ונגמר ב־40 דקות. אני מדבר על זה בכל הופעה שלי עם הקהל - על הסכנות ברשת, אבל רק במהלך הכנת הסרט נוכחתי לדעת מקרוב כמה זה מסוכן. הגיע הזמן שכהורים נפקח את העיניים ונודה שיש כאן בעיה גדולה".
במהלך צילומי הסרט נפגש גפן עם קציני משטרה שמתמחים בנושא הסייבר, עם אישי ציבור, עם מומחים ועם ילדים, חלקם פגועים מבריונות רשת וגם כאלה שהקימו קבוצות שנאה נגד ילדים אחרים באינטרנט - וזכו להצעות פרסום מחברות מובילות במשק בדף הפופולרי שלהם.
גפן גם נפגש עם נערה שהעלתה לרשת תמונות בלבוש חלקי ומצאה עצמה בתוך מסע השפלה. כיום היא עוזרת לילדים שעוברים חוויה דומה. "מה שהיא עברה היה שיימינג אלים", הוא אומר, "זה רק מראה כמה הילדים שלנו לא ערוכים נפשית לתופעה כזו. זה שהחרם יצא מהכיתה והפך לדפים ויראליים רק עושה אותו גדול עוד יותר".
יריב פאר, מנכ"ל tom ומיוזמי הסרט, אומר: "בעיניי, הסרט מהווה קריאת השכמה לכל הורה בישראל. זו בוודאי לא תופעה חד־פעמית. לפני עשור חששנו מהבריון השכונתי שמטיל אימתו על הילדים, וההורים צריכים להפנים שהסכנה עברה בשנים האחרונות למרחב האינטרנטי. ההורים לא מודעים כיום לסכנות וחווים תחושת 'לי זה לא יקרה, כי הילד שלי מחונך'. הילדים שלנו נכנסים לאוטוסטרדה של האינטרנט לבדם ומוצאים עצמם מול פדופילים, סוטים ואנשים אלימים, שמכירים את כל השיטות להביא ילד צעיר למעשים שהוריו לא חלמו שיעשה. ההורים לא חייבים להיות פריקים של מחשבים כדי להגן על הילדים שלהם, כמו שלא צריך להבין במכונאות כדי לשים חגורת בטיחות. שם המשחק הוא טיפול ומודעות, והורים שיידעו להתייעץ בזמן ולהתקין לילדים שלהם את אמצעי ההגנה הנכונים ברשת - יצמצמו את הסכנה שעומדת בפניהם".