לכתבות נוספות בערוץ כלכלה:
המשא ומתן מתנהל סיבב כוונת המדינה לשנות את מבנה הבעלויות על מאגרי הגז, על מנת לשנות את המבנה הקיים שבו מספר חברות מחזיקות בבעלות הן על מאגר לוויתן שמיועד לייצוא והן על המאגרים שמספקים גז טבעי למשק הישראלי. במרס 2011 אישרה הכנסת את החוק למיסוי רווחים מגז ונפט, שזכה לכינוי "חוק ששינסקי" על שמו של הפרופ' איתן ששינסקי, שעמד בראש הוועדה שהמליצה על אישור החוק. החוק קבע היטל על הרווחים ממאגרי הגז, שישולם רק לאחר שהשקעות היזמים יוחזרו במלואן פלוס תשואה נכבדה. לאחר שהוחזרו 150% מההשקעה ההיטל יהיה 20% ויעלה בהדרגה עד 50% רק לאחר שהוחזרו 230% מההשקעה. על מאגר "תמר" קבע החוק כי ההיטל יחול לאחר שהחברות יכסו 200% מהוצאותיהן ויעלה בהדרגה עד לרמת כיסוי של 280% מההשקעה.
על פי חוק ששינסקי, עלויות השינוע של גז למדינות זרות אינן מוכרות לצורך חישוב התשואה. אולם באחרונה טוענות השותפות במאגר "תמר" כי יש להכיר בעלויות של הנחת הצינור בין ישראל למצרים, המוערכות בכ-300 מיליון דולר, מכיוון שצינור זה הוא חלק ממבנה רחב יותר שכולל גם את הצינור השני שיזרים גז מהמאגר לישראל. אם תתקבל עמדתם, יתווסף סכום של כ-300 מיליון דולר להוצאות שאותן צריכות החברות לכסות בטרם יתחילו לשלם את ההיטל עבור רווחיהן מהגז במאגרים.
מהחברות השותפות במאגרים נמסר בתגובה: "כל הכרעות בנוגע למיסוי ייעשו בהתאם לחוק מיסוי הגז והנפט (חוק ששינסקי)".