צעיר ממוצא אתיופי זוכּה מתקיפת שוטרים: "זכויותיו הופרו בבוטות מההתחלה ועד הסוף"

דניאל צ'רנט קסהון (25), בן העדה האתיופית, הואשם בהתנגדות בלתי-חוקית למעצר. השופטת טל תדמור-זמיר זיכתה אותו ומתחה ביקורת על המשטרה ומח"ש: "זנחו טיפול ברעש וטיפלו ב'אתיופים בעייתיים', כפי שהגדיר שוטר"

"התמונה שליוותה אותי במהלך הטיפול בתיק הזה היא תמונה עגומה ולפיה השוטרים פעלו בחוסר רגישות מופגנת מבלי שהייתה להם סיבה לנהוג כך תוך שהם מפרים את זכויותיו של הנאשם בצורה בוטה מראשית ועד לאחרית". ברקע המחאה הגוברת של יוצאי אתיופיה על התנהלות המשטרה כלפיהם, זיכה בית משפט השלום בחדרה בשבוע שעבר צעיר בן העדה האתיופית שהואשם בין היתר בתקיפת שוטרים. השופטת טל תדמור-זמיר, שזיכתה את הצעיר, מתחה ביקורת חריפה בהחלטתה על המשטרה, חוקיות המעצר והתנהלות של המחלקה לחקירות שוטרים.

 

בכתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז חיפה לבית המשפט נטען כי ב-2011 הבחין סיור משטרתי בחבורה של צעירים שותים אלכוהול ומשמיעים מוסיקה חזקה ברחוב בחדרה. השוטרים החלו לבדוק תעודות זהות של הנוכחים, אולם אחד הצעירים, דניאל צ'רנט קסהון (25) סירב להזדהות.

 

בעקבות כך הודיעו לו השוטרים כי הוא מעוכב לחקירה. קסהון נמלט מהזירה, אך השוטרים תפסו אותו והודיע לו שהוא עצור. קסהון החל להשתולל, ובתגובה לכך הזהירו אותו השוטרים שהוא ירוסס בגז פלפל. השוטרים אכן ריססו את הצעיר בגז פלפל, אך הצעיר המשיך להשתולל. בשלב זה, כך נטען בכתב האישום, קסהון תקף את השוטרים, איים עליהם וקילל אותם עד שהם הצליחו לאזוק אותו ולעצור אותו.

 

"היו צריכים לפעול להפסקת הרעש"

קסהון כפר בבית המשפט באמצעות עו"ד גדעון קוסטא שמייצג מטעם הסנגוריה הציבורית במיוחס לו וטען כי השוטרים לא הבחינו בו שותה אלכוהול, לא ביקשו תעודות זהות משאר הנוכחים בזירה, ושהוא לא סירב להזדהות אלא ביקש לעשות זאת במקום מרוחק. בעקבות כפירתו של הצעיר הושמעו עדויות במהלך המשפט, ואז התברר כי הצוות שטיפל באירוע כלל שוטר שח"מ (שירות חובה במשטרה) ושלושה מתנדבים, ששניים מהם נערים בני 17-16. עוד התברר כי הנער בן ה-16 הוא זה שהתיז את גז הפלפל לעברו של קסהון וכי הגז שבו השתמש נרכש על ידו באופן פרטי.

 

בהכרעת הדין קבעה השופטת תדמור-זמיר כי לשוטרים לא הייתה סמכות לדרוש מקסהון תעודת זהות ושהוא עוכב לחקירה של כדין. לדבריה, "הפגיעה בנאשם עלתה בעוצמתה על הצורך להגן על הציבור ומכאן נובעת האי-חוקיות בעיכובו של הנאשם. לא שוכנעתי כי במקרה דנן נדרשו השוטרים להשיב את הסדר הציבורי על כנו, או כי הוא הופר בדרך כלשהי. השוטרים לא העידו בשום שלב כי התקבלה תלונה על הקמת רעש, אלא ציינו כי שמעו מוזיקה רועשת ממתחם בית הכנסת והגיעו למקום לבדוק את פשר הרעש".

 

השופטת ציינה עוד כי אם הייתה מקבלת אתך טענת השוטרים שהגיעו להשיב את הסדר הציבורי, "אזי כל שהיה עליהם לעשות הוא לפעול להפסקת הרעש, מה שלדאבון הלב לא קרה. אין חולק שבעניינו אכן הוקם שאון, ברם, לא הוכח כי קסהון הוא שהקים את השאון, השוטרים כלל לא טיפלו בהקמת השאון ולא הוכח כי השאון היה עלול להפריע לתושבים".

 

"פעולה שמהווה תקיפה של קסהון" 

עוד קבעה השופטת בהכרעת הדין כי "רוצה אני לומר כי תגובתו של קסהון לעיכוב הלא חוקי אינה עולה כדי התנגדות אקטיבית, מדובר בהתנגדות הימנעותית, אשר באה בתגובה לעיכוב לא חוקי ולכן אינה יכולה לבסס הרשעה בעבירה של הפרעה לשוטר או הכשלתו במילוי תפקידו. המתנדב בן 16 מעולם לא הוסמך לעשות שימוש בגז פלפל, לפי עדותו הוא רכש את הגז באופן פרטי ובטרם השתמש בו במקרה הזה הוא לא התייעץ עם השוטר שהיה מפקד הצוות. פעולתו של המתנדב אשר בוצעה ללא סמכות, מהווה תקיפה של קסהון".

 

השופטת מתחה כאמור גם ביקורת על המחלקה לחקירות שוטרים, שלא פתחה בחקירה נגד השוטרים ובכללם המתנדב שריסס את גז הפלפל. "אם הנסיבות שכאן אינן מצדיקות פתיחת חקירה נגד השוטרים אזי איזה נסיבות כן מצדיקות זאת?". השופטת קבעה עוד כי היו מחדלי חקירה לאחר שלמרבה הפלא אף אחד מהשוטרים שהגיעו לסייע לא רשם דו"ח או תרשומת באשר לחלקם באירוע: "גם לא השוטרים אשר השתלטו על הנאשם, הכניסוהו לניידת המשטרה ולקחוהו לתחנה".

 

בבואה לתאר את התנהלות הצוות שהוזעק לזירה ציינה השופטת כי "כשהבחינו השוטרים בחבורה של נערים ונערות 'ממוצא אתיופי', שכחו את הסיבה לשמה הגיעו למקום, זנחו את הטיפול ברעש עצמו ותחת זאת פנו כדי לטפל בנוכחות 'אתיופיים בעייתיים', כפי שהגדיר אותם אחד השוטרים. השוטרים לא היו די מיומנים כדי לטפל באירוע, הפעילו שיקול דעת מוטעה והיה עליהם להזעיק צוות מנוסה יותר עוד בטרם עצרו את קסהון והכול היה נמנע".

 

לסיכום דבריה ציינה השופטת תדמור-זמיר כי "התמונה שליוותה אותי במהלך הטיפול בתיק הזה היא תמונה עגומה ולפיה השוטרים פעלו בחוסר רגישות מופגנת מבלי שהייתה להם סיבה לנהוג כך תוך שהם מפרים את זכויותיו של קסהון בצורה בוטה מראשית ועד לאחרית. משטרת ישראל אמונה על אכיפת החוק ומתוקף תפקידה ראוי שתהנה מאמון הציבור הרחב על כל גווניו ועדותיו. התיק הזה מהווה דוגמה לפגיעה קשה באמון הציבור ובתחושת הצדק וההגינות".