שלום עם ביטחון: מילון קלישאות הקמפיין

שני המועמדים לראשות הממשלה נואמים בשבועות האחרונים עשרות פעמים. הנאומים מורכבים בעיקר ממסרים שרקחו יועצי התקשורת. התוצאה: ברק ושרון ממחזרים שוב ושוב את אותן קלישאות, דימויים, ג'סטות, ואפילו בדיחות קרש. מחוק הווטרנים של ברק ועד ה"שלום וביטחון" של שרון. זמן לשון, או זמן לישון?

מערכת הבחירות מספקת הזדמנות מצויינת לשני המועמדים לראשות הממשלה למחזר את האמירות, הקלישאות, הדימויים, והג'סטות, ואפילו את בדיחות הקרש, שהמציאו יועצי התקשורת והתדמית בעבורם. לפניכם טפח מעולמם האסוציאטיבי של ברק ושרון, כפי שלוקט מנאומיהם הפוליטיים בקמפיין.

 

אהוד ברק

 

כשראש הממשלה היה רמטכ"ל הוא אהב להשתמש במלה "סינרגטי". ברק היה בונה משפטים שלמים שבהם ניתן לשלב את המלה החביבה עליו. מהיום שבו פשט את מדיו הוא לא חזר על המלה הזו ולו פעם אחת. המסקנה - יש סיכוי שעם סיום הבחירות לא נשמע יותר את הביטויים הבאים:

1. "אני עומד כמו מנתח לפרק את הפצצה המתקתקת הזו" - קרי: אני מנסה לסיים את הסכסוך הערבי-יהודי, אלא שזו פעולה עדינה שדורשת דיוק של מנתח, אחרת הפצצה תתפוצץ. לשעטנז בין עולם הרפואה לעולם החבלה הוסיף ברק באחד הראיונות את עולם הנגרות כשאמר: "אני עומד כמו מנתח עם המסור כדי לטפל בפצצה המתקתקת הזו". מנתח עם מסור? אם ברק הוא המנתח, אין מנוס מלקבוע ששרון הוא הרופא המרדים.

2. תיאוריית המפרשית - ראש הממשלה נהנה להשוות עצמו לאונייה החותרת במים גועשים נגד רוח סערה. הוא אף פעם לא טובע. שום שפריץ מהמים (חיים רמון) או מחלת ים (פרס) לא ירתיעו אותו מלהמשיך קדימה. ב-6 בפברואר רב חובל ברק עלול לגלות שהדוגית עלתה על שרטון.

3. "יש לי תחושה שאנשים רואים בבחירות האלה איזה משחק וידאו" - הבוחר אינו רציני.

4. "לצערי אנחנו לא מנהלים משא ומתן עם השבדים או הנורבגים" וגם: "זה לא כיף גדול לשבת עם ערפאת".

5. חוק הוטרנים - בכל פעם שברק מונה בקול רם את רשימת הישגי הממשלה חוק הוטרנים מאוזכר מייד לאחר היציאה מלבנון. בדרך כלל לאיש באולם אין מושג מהו החוק הקסום הזה, שעולה בחשיבותו על רעיון המהפיכה החילונית, הצמיחה הכלכלית ואחוז הזכאים לבגרות. ובכן, למי שמתעניין, מדובר בחוק שעבר לפני כמה חודשים המעגן את מעמדם של ותיקי מלחמת העולם השנייה.

6. "הוצאתי את צה"ל מלבנון וסיימתי טרגדייה של 18 שנה עם למעלה מאלף הרוגים" - במטה שרון מבקשים להזכיר למועמד ברק כי במלחמת לבנון ושנים ארוכות אחריה הוא לא הביע כל התנגדות לשהיית צה"ל בבוץ.

7. "טעיתי כש...ולמדתי ש..." - הקמפיינרים של ברק הפכו את ההלקאה העצמית לאסטרטגייה לכאורה מתוחכמת. ההגיון שלהם אומר שאם ברק יודה בכנות בכל שגיאה, למטה שרון יגמרו הדרכים לחבוט בו. אלא שהנהנים העיקריים מהקו הזה הם הח"כים והשרים במפלגת העבודה ששונאים את ברק. את מה שחודשים הם פחדו לומר בגלוי הם רשאים עכשיו לזעוק בראש חוצות: ברק פישל! התבטאויות שביום רגיל נחשבות להשמצה וחתרנות, הפכו בתקופת הבחירות לחלק מדף המסרים. כל שעל הח"כ/שר להוסיף בסיומן זה את המשפט: "אבל בין ברק לשרון הבחירה שלי ברורה - ברק".

8. "הסקר האמיתי הוא בשישה בפברואר" - ואת המשפט הזה השלימו כמה חברים במטה ברק במילים: "אז ניפגש בשבעה".

 

אריאל שרון

 

כמי שיועציו הורו לו שלא לדבר הרבה, שרון הוא גדול הממחזרים של עצמו. חלק מהמשפטים שיפורטו נאמרו חודשים ארוכים לפני הבחירות ולכן ספק אם המלאי יחודש באמצע פברואר:

1. "הערבים יודעים שמלה שלי זו מלה, כן זה כן ולא זה לא" - כמו המשפט: "כאן מעשנים יום כן ויום לא - היום לא" כך ההמשך המתבקש של דברי שרון: "הערבים יודעים שיום אחד אני כן ויום אחד אני לא - היום לא".

2. הצדקת השתיקה - משפטים ששרון אומר כדי לא להפר את הנחיות יועציו (לשתוק):

"כולנו יודעים מי זה ערפאת","אתם מכירים מי אני", "הילדים שלי תמיד אמרו: אבא שלנו עושה ולא מדבר", "אני לא אוהב להבטיח לפני בחירות, אני עושה", "אני לא כמו מר ברק, לא חושף על מה אני מוכן לוותר כי מייד זה הופך לנקודת פתיחה במשא ומתן", ואחרון חביב: "אנחנו במזרח התיכון, צריך לדעת איך מתנהגים במזרח התיכון".

3."זו הולכת להיות מערכה קשה, אסור להיכנס לשאננות" - ח"י אחוזים מפרידים בסקרי סוף השבוע בין ברק לשרון, כך שסביר להניח שהמערכה שאליה הוא באמת מתכוון היא זו שהוא יתחיל בקרוב לנהל עם ביבי.

4. "כמי שראה את כל אימי ומוראות המלחמה אני מבין את חשיבות השלום יותר מהרבה שרים" - אלא שמעניין שבתשדירי התעמולה של שרון אימי המלחמות שלו מסתיימים ב- 1973. האם עלינו להקיש שבלבנון היה בסדר?

5. "לי יש כבר קבלות במלחמה בטרור, אני כבר עשיתי את זאת" - ואף מלה על דו"ח ועדת כהן.

6. "אני אביא ביטחון ושלום, שלום וביטחון", וגם: "אין ביטחון ללא שלום", וגם: "רק אני אביא שלום". מסוחררים? לזה בדיוק התכוון הפרסומאי ראובן אדלר.

7. "רק עם אחדות נוכל לעמוד מול המשימות שלפנינו" - המשפט שהחליף את ההצהרה: "אחרי הבחירות אקים ממשלת אחדות". לא פחות הרמוני, הרבה פחות מחייב.

8. "לא אנהל משא ומתן תחת אש" - כנראה שגם הפלסטינים כבר לא משוכנעים בכך, לפחות לאחר השיחות שניהל עומרי שרון בווינה.