קרוב ליישוב מעלה מכמש שבבנימין נמצא המאחז הבדואי של משפחת 'אבו סכימן' משבט כעבנה. המאחז הוקם לפני קרוב לשלושים שנה. לפני שלוש שנים הבחינה תנועת רגבים, כי המאחז לא נמצא במאגר המידע הדיגיטלי המתעדת את כל תיקי הפיקוח שמקיים המנהל האזרחי נגד עבירות בניה של ישראלים ביהודה ושומרון. במכתב שנשלח למנהל האזרחי תהתה רגבים מדוע זוכה המאחז הפלשתיני "לחסינות" מצד גורמי האכיפה, וכיצד לא נפתח תיק פיקוח כנגד אף מבנה מאלו המצויים במקום.
בתחילה השיבו במנהל האזרחי כי בני השבט יושבו במקום באישור הדרג המדיני, לאחר שפונו משטחי אש של צה"ל, ובמסגרת ההסכם שנכרת עם ראשי השבט ניתנו רק אישורים ספציפיים להקמת מבנים ללא היתר בשטח המאחז. במנהל הוסיפו וטענו כי נציגיו מקיימים מעקב כנגד חריגות בניה שלא אושרו במסגרת אותו הסכם, וכי אף נהרסו מבנים והוחרמו כלים שונים.
ב'רגבים' החליטו לבדוק את טענות המנהל וגילו לתדהמתם כי המאחז הוקם על אדמות פרטיות של פלשתינים, בעקבות כך,ביקשו ב'רגבים' לקבל על פי חוק חופש המידע את ההסכם עם ראשי השבט, ולקבל ראיות להסכמת בעלי הקרקע להסדר זה.
אחרי שבמנהל התעלמו פעם אחר פעם מהדרישות, במרץ 2013, עתרה 'רגבים' לבג"ץ. תגובתו המקדמית של המנהל האזרחי, שהגיעה רק באוגוסט אשתקד, גלתה שהעובדות שפורטו בתכתובת שקדמה לעתירה, התייחסה למעשה למאחז בדואי אחר שהוקם ליד היישוב רימונים.
התברר כי בני השבט 'אבו סכימן' החלו להתגורר במקום בקביעות בשנת 1985 ובראשית שנות ה-90 התגבש הסכם בין ראש המנהל לבני השבט לפיה בני השבט ימשיכו להתגורר במקום. בהמשך לכך פעל שר הביטחון להצבת מבנה חינוכי במאחז, אשר הוצב אף הוא כמובן ללא היתר בתוך שטח האדמות הפלשתיניות הפרטיות. במנהל טענו כי "בהתאם למידע שבידי יחידת הפיקוח תושבי המקבץ נוהגים לשלם לבעלי הקרקע דמי שכירות וזאת תוך הסכמת הבעלים לשהותם במקום".
רגבים פנתה וביקשה לעיין בפרטי המחזיקים הנכונים, וכן לקבל סימוכין לטענת יחידת הפיקוח כי תושבי המקום מחזיקים במקום בהסכמת בעלי הקרקע ומשלמים להם דמי שכירות.
עוד בערוץ 20
אלא שאז המנהל חזר בו מהטיעון המהותי, לפיו משלמים התושבים דמי שכירות לבעל הקרקע, וציין כי מקורו אינו מבוסס אלא בטענות שאמר אחד מהפולשים המתגוררים במאחז לפקח המנהל האזרחי.
ברגבים דרשו איפה מבג"ץ להתערב ולהרוס את בתי המאחז, בדיוק כפי שהורה להרוס את בתי היהודים בעמונה, במגרון בבית אל ובמקומות אחרים בשומרון, לאחר שהתברר שאלו נבנו, לעיתים בתום לב, על קרקע פרטית של ערביי האזור. אך בית המשפט החליט שמקרה זה אין הוא מעוניין להורות על הריסה. השופטים קבעו כי למרות העובדה שמדובר במבנים שנבנו ללא היתר על קרקע פרטית, אין סיבה להתערב בסדרי העדיפויות של המנהל האזרח, שהחליט שלא לאכוף את החוק במקום בשלושים השנים האחרונות.
הכתבה המלאה פורסמה באתר "רגבים"