20 שאלות: כך תאבחנו בעצמכם חשד לאלצהיימר

אם לכם או לקרובכם תלונה על בעיות בזכרון, ענו על שאלון קצר ותוכלו לדעת האם כדאי לבצע אבחון מוקדם של מחלת האלצהיימר. אבחון וטיפול מוקדם יוכלו להאט את קצב התקדמות המחלה. רופא מומחה מפרט מהם הסימנים למחלה ומהם הצעדים שצריך לנקוט

קרוב ל-30 מיליון אנשים בעולם ומעל 100,000 אנשים בישראל סובלים מאלצהיימר. סימניה הראשונים של המחלה כוללים הפרעות בהליכה, נפילות, שינויים קוגנטיביים, חברתיים והתנהגותיים, קשיי שינה וכן הלאה.

 

עוד כתבות במדור 60 פלוס:

"כדורי שינה מעלים ב-51% הסיכון לאלצהיימר"

למה מגיל 40 רובנו משמינים - ואיך נמנעים מכך?

4 תרגילים שיעכבו לכם את ההזדקנות

 

אבחון וטיפול מוקדם יעכבו את המחלה

המחלה מתפתחת במרבית המקרים לאחר גיל 65. האבחון של מחלת האלצהיימר מבוצע באמצעות הערכה קלינית במסגרתה נבחן המצב התפקודי והקוגנטיבי.

 

אבחון מוקדם וטיפול עשויים להאט את קצב התקדמות המחלה ומאפשרים שימור איכות חייו של החולה בה.

20 השאלות הבאות מהוות שלב ראשוני באבחון עצמי של המחלה. וזאת במידה וקיימת תלונה ראשונית בנוגע להפרעה בזכרון.

 

ענו על השאלון הבא בכנות, בסופו בעזרת מספר התשובות החיוביות שעניתם, תוכלו לדעת האם יש צורך בבירור נוסף ומה צריך לעשות.

 

שאלון לאבחון ראשוני של מחלת האלצהיימר:

1. האם יש לך לאחרונה שינויים בהליכה? במהירות? ביציבות?

 

2. האם יש לך קושי לקום מכסא או להרים חפץ מהרצפה? לנסוע על מדרגות נעות?

 

3. האם נפלת או כמעט נפלת בבית או מחוץ לבית, בחצי שנה האחרונה?

  

4. האם לאחרונה חלו שינויים בהרגלי היציאה, כולל שתן?

 

5. האם איבדת יותר מ-10% ממשקלך, שלא במתכוון, בששת החודשים האחרונים?

 

6. האם עליך לקחת יותר משש תרופות שונות ביום?

 

7. האם מעירים לך, שאתה נוהג לחזור שוב ושוב על הנאמר במהלך שיחה ? וזאת בהנחה שאין הפרעת שמיעה 

 

8. האם לאחרונה יש לך קושי לזכור היכן הנחת חפצים כמו: משקפיים, מפתחות?

 

9. האם לאחרונה יש לך קושי לקרוא בשמותיהם של אנשים מוכרים או בשמות חפצים יומיומיים? לשלוף מילים בשיחה?

 

10. האם לאחרונה בני משפחתך או חבריך מעירים לך ששכחת דברים?

 

11. האם יש לך קושי בזמן נהיגה למצוא את הדרך, גם בסביבה מוכרת ? האם בזמן הנסיעה בתחבורה הציבורית קיים קושי לזהות את תחנת היעד שלך?

 

12. האם במשך השבועיים האחרונים הרגשת עצב, חוסר מרץ, תשישות ("אין כוח"), חוסר אונים או חוסר תקווה?

 

13. האם לאחרונה יש לך קושי לבצע פעולות שבצעת בעבר כמו ניקיון, קניות, הכנת ארוחות, נהיגה, ביצוע תשלומים?

 

14. האם בזמן האחרון יש שינוי בהרגלי השינה שלך, כמו נדודי שינה, קושי בהירדמות, יקיצות?

 

15. האם יש לך כאב או גרד מבלי שנמצאה סיבה גופנית לכך?

 

16. האם לאחרונה ביקרת בתכיפות יתירה אצל רופא המשפחה ו/או פנית לייעוץ רופאים מומחים?

 

17. האם מישהו מבני משפחתך סובל או סבל ממחלות של מערכת העצבים המרכזית כגון: אירוע מוחי, פרקינסון, דמנציה/אלצהיימר, ניוון שרירים?

 

18. האם לאחרונה המעטת בצורה משמעותית או הפסקת פעילויות פנאי כמו למשל: קונצרטים, הצגות, ספורט או עיסוק בתחביבים אחרים?

 

19. האם לך או לבני משפחתך יש תחושה שאישיותך השתנתה?

 

20. האם לאחרונה הפסקת לצאת מן הבית? ו/או אין לך עניין בפעילות חברתית או גופנית?

 

ניתוח התשובות לשאלות: האם יש צורך בבירור נוסף

תשובה חיובית על ארבע שאלות או יותר מתוך השאלות 1-20 ו/או תשובה חיובית אחת מתוך השאלות 1-10: מומלץ לפנות למרפאה המתמחה באבחון קוגניטיבי על מנת לערוך בירור מקיף.

 

במידה ולא, ניכר כי תפקודך תקין ותואם את גילך.

 

חשוב לציין כי שינויים קוגניטיביים ותפקודיים יכולים להופיע על רקע מגוון סיבות רפואיות, ואינם מצביעים בהכרח על מחלת אלצהיימר ודמנציות אחרות. יש לבצע אבחון מקצועי מקיף במידת הצורך.

 

4 צעדים שיש לבצע במידה וישנו חשש לאלצהיימר

1. פנייה לאבחון מקצועי

הגורם המוסמך לאבחן אלצהיימר או דמנציה אחרת הינו רופא מומחה המתמחה באבחון קוגנטיבי.

 

מומלץ לבצע איבחון גריאטרי כוללני לשלילת ירידה קוגניטיבית על רקע מחלות גופניות או מצבים רפואיים הפיכים, כמו למשל: ריבוי תרופות ואינטראקציות בין תרופתיות, מצבים מיטאבוליים ואנדוקריניים.

 

2. טיפול תרופתי 

מומלץ להתחיל בטיפול התרופתי בשלב מוקדם ככל האפשר על מנת להאט את קצב התקדמות המחלה.

 

יש לשמור על ערנות לשינויים במצבו של החולה ולהקפיד על טיפול תרופתי המתאים להנחיות הרפואיות המעודכנות תוך שילוב של שתי קבוצות התרופות הקיימות כיום בישראל, כבר מהשלב בו מופיעות הפרעות בתפקוד היומיומי, מעבר לפגיעה בזיכרון.

 

3. טיפול שאינו תרופתי 

כדאי להיוועץ במומחה באשר לשילוב של בעלי מקצוע מתחום הפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ותעסוקה, קלינאות תקשורת, גרונטולוגיה, פסיכולוגיה במסגרת הטיפול וכן בעלי מקצוע נוספים במידת הצורך על מנת לשפר את איכות חייו של החולה ולשמור על תפקודו.

 

4. בירור זכויות לתמיכה סיעודית

ביצוע בדיקה מול הרשויות באשר לזכאות לתמיכה סיעודית מלאה או חלקית לצורך עזרה למטפל העיקרי בטיפולו בחולה (ייעוץ עבודה סוציאלית).

 

 

הכותב הינו מומחה בגריאטריה ופסיכו-גריאטר, המנהל הרפואי של מרכז "בשיבה בריאה"