בזק תפצה ב-8,250 ש': "לא רציתי קו קל"

החברה תחזיר לאורלי ממן 750 שקל על גביית יתר וכן תפצה אותה ב-7,500 שקל. מאז 2011, אולצה ממן לשלם מדי חודש 25 שקל על "קו קל", למרות שהעדיפה תשתית אינטרנט בלבד. למרות שביטאה את העדפתה זו לאורך השנים, בזק לא גילתה לה שהחוק השתנה ב-2012 ושהיא כבר לא מחויבת להחזיק גם בקו טלפון

קל לחברות לגבות כסף מלקוחות על שירותים מיותרים, אבל לפעמים בית המשפט עומד לצד הצרכן: בית-המשפט לתביעות קטנות בראשל"צ, קבע כי בזק תשיב ללקוחה אורלי ממן את הסכום שגבתה ממנה מדי חודש על "קו קל". זאת מפני שבזק המשיכה בגבייה גם אחרי שמשרד התקשורת קבע כי אסור לחברה לדרוש תשלום על קו טלפון לא פעיל, מצרכן שמעוניין בתשתית אינטרנט בלבד. בזק תחזיר ללקוחה 750 שקל (על 30 חודשי גביית יתר) וכן תפצה אותה ב-7,500 שקל.

 

גבו מכם ביתר? חברת תקשורת עשתה לכם עוול? כיתבו לנו >>

 

• "קו קל" לאינטרנט בלבד? בטלו את התשלום
HOT תפצה לקוח על שירות לקוי ב-8,400 שקל
קו אורנג' התעורר אחרי 6 שנים. שוב ושוב
• סיוט בשקם אלקטריק: "מה שקנית לא במלאי"

 

לטענת התובעת, היא התחברה לתשתית אינטרנט של בזק ב-8 בספטמבר 2011. יחד עם התחברות זו, נאלצה כפי שנהוג היה אצל בזק באותה עת, לרכוש קו טלפון לשיחות המכונה "קו קל", ב-25 שקל לחודש, זאת על אף שלטענתה לא היה לה צורך בקו הזה. היא בסך הכל רצתה תשתית אינטרנט.

 

קו קל ו-ADSL NAKED יחי ההבדל הקטן והמבלבל

בכך, אורלי ממן היתה אחת מיני לקוחות רבים מאוד של בזק, שאולצו לשלם על קו קל, כדי שיוכלו להיות לקוחות תשתית האינטרנט של בזק באותם ימים. האלטרנטיבה היחידה עבורם היתה לערוק לשורות חברת HOT, ששירות הלקוחות שלה לא היה אז מהמשובחים. מאוחר יותר, בזק הציעה שירות שנקרא ADSL NAKED ב-25 שקל, כלומר, תשלום על אחזקת קו טלפון למי שמעוניין בתשתית אינטרנט, אך ללא שיחות. באפריל 2012, שר התקשורת דאז משה כחלון, דרש מבזק לבטל את התשלום הזה על NAKED ADSL ובזק נדרשה להפסיק לגבות אותו מלקוחותיה.

 

מה ששר התקשורת לא ידע אז ונחשף ב-ynet, זה שבזק דאגה למכור ללא מעט לקוחות את "הקו הקל" שאת התשלום עליו לכאורה לא אולצה לבטל. ראשית, היא עשתה זאת משום שהשיטה הזאת קדמה ל-NAKED ADSL; ושנית - בתואנה שבמילא מחיר של קו קל זהה למחיר ה-NAKED ADSL ואם רוצים לשוחח – יכולים, בניגוד ל-NAKED ADSL.

 

"אם הנציגה לא הייתה מעצבנת אותי, עדיין הייתי משלמת"

לטענת ממן, בכל השנים שעברו מאז 2011, ניסתה להיפטר מהקו הקל, ללא הצלחה, כשמדי כמה חודשים פנתה לבזק בבקשה לבטל את הקו ולהתחבר לחבילה אחרת, כדי להפחית עלויות. "אמרו לי: 'את כבר משלמת 25 שקל על הקו, לא תיקחי תוכנית'"? סיפרה ממן ל-ynet.

 

"תוך שנה וחצי החלפתי 5 תוכניות כדי להוזיל עלות. ב-2013 ביקשתי להפסיק כל תוכנית על הקו, כי במילא מלכתחילה רציתי רק אינטרנט ועדיין לא אמרו לי שהשתנה החוק ובשביל תשתית אינטרנט בלבד, כלל לא צריך קו.

 

"ב-11 בספטמבר 2014 התקשרתי אליהם ואמרתי: 'נמאס לי. למה אני משלמת לכם 25 שקל'? ענתה לי הנציגה: 'ככה זה'. ביקשתי מנהל על החוצפה שלה. מנהלת אמרה לי: 'את לא חייבת לשלם 25 שקל בחודש כבר שנתיים'. אמרתי לה: 'מהההה?' אם הנציגה לא הייתה מעצבנת אותי, כנראה עדיין הייתי ממשיכה לשלם. זה סיפור הזוי. לכן פניתי לבית-המשפט. עוד הציעו להם פשרה ובזק רצתה פסק-דין. הרשמת אמרה להם אין בעיה - קבלו פסק דין".

 

 

בזק: לא מבטלים קו קל על דעת עצמנו

לטענת ממן, התעשרה בזק על חשבונה שלא כדין, שכן מרגע שיצאה ההנחיה, על בזק היה לעדכנה כי אינה מחייבת עוד להחזיק בקו הקל ובתשלום עבורו. לטענתה מעולם לא עודכנה בכך, למרות שפנתה לחברה פעמים מספר מאז תאריך שינוי החוק ובכל פנייה הדגישה שהיא מעוניינת באינטרנט בלבד.

 

בזק לעומת זאת, טענה שהלקוחה פנתה אליה רק משום ששמעה כי אין יותר צורך בקו קל. בזק הסבירה שבעקבות ההנחיה ממשרד התקשורת – בוטל אוטומטית החיוב רק עבור Naked ADSL, ששימש לקוחות המעוניינים בשירות אינטרנט בלבד. כיוון ש"קו קל" זה קו פעיל, בזק לא מבטלת אותו על דעת עצמה שכן יתכן שהלקוח מעוניין להמשיך ולהשתמש בקו. עוד טענה בזק כי הלקוחה השתמשה בקו.

 

ביהמ"ש: התובעת ביקשה פעם אחר פעם. בזק הייתה צריכה לנתק

הרשמת דליה אסטרייכר, קיבלה את הטענה של ממן: שביקשה שוב ושוב לבטל את עלות הקו וראתה בכך תמיכה לטענת ממן, כי ביקשה לשנות את התוכנית משום שהיתה חפצה לבטל את קו הטלפון. כמו כן בניגוד לטענת בזק, נתקבלה טענת התובעת, כי הסיבה היחידה שביקשה לדבר עם מנהלת, היתה גסות הרוח של הנציגה ולא מידע קודם. גם לגבי השימוש בקו: ביהמ"ש קיבל את גרסת הלקוחה כי מן הסתם השתמשה בו, אך מעט מאוד, שכן במילא שילמה עליו.

 

"כאשר התחברה התובעת לחבילה המקורית היא קיבלה על עצמה במסגרתה גם את ההתחברות ל'קו הקו'", כתבה בפסק-הדין. "יחד עם זאת, משבוטלה החובה לצרף 'קו קל' לחיבור לתשתית האינטרנט ומשביקשה התובעת מפורשות פעם אחר פעם שלא להמשיך ולהחזיק בקו, היה על הנתבעת לנתקה מהקו האמור ולהפסיק חיוביה", כך נקבע.

 

גם אם אין כוונה להטעות זו לא טעות שצריך להשלים איתה

כאמור נקבע כי בזק תחזיר ללקוחה את הכסף שגבתה ממנה ביתר וכן תפצה אותה. הפיצוי הוא לפי סעיף 31 א' לחוק הגנת הצרכן לפיו "נקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר, בקשר לאותה עסקה.. רשאי בית-המשפט לפסוק בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמא), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקל". בהפרות חוזרות ניתן לפסוק עד 50 אלף שקל.

 

מאחורי הוראת חוק זו עומד הרציונל כי הציבור יעדיף לא אחת לוותר על זכויותיו מאשר לנסות ולמצותן, שכן מידת ההשקעה בהליך משפטי רבה והפצוי נמוך. "דבר זה גורם לבתי עסק,ספקים ומשווקים, להפר את חוקי הגנת הצרכן בבחינת 'שיטת מצליח'", קבעה הרשמת.

 

כשצרכן מתקשר לנציג שירות, לא יתכן שהנציג לא יהיה מעודכן באשר לכל החבילות, פרסומים ועדכונים שמציע בית העסק לצרכן. ככל שהדרך היא קלה בעת הכניסה להתקשרות עם נותן שירות, לא יתכן כי היציאה ממנה תהיה קשה עד בלתי אפשרית עבור הצרכן", עוד קבעה כי: "גם אם אין מדובר בכוונה תחילה להטעות את הצרכן, הרי שאין מסוג הטעויות שהצרכן צריך להשלים איתן".