שירה: "פתאום בא בנאדם"

"שרק אתמול הכרתי/ ומתיישב לי על הסדק/ פתאום בא בנאדם/ שהכרתי לפני רגע/ ומזכיר לי שהסדק/ היה פעם תהום". שירה מאת לי עברון-ועקנין

פלסטר

פִּתְאֹם בָּא בֶּנְאָדָם

שֶׁרַק אֶתְמוֹל הִכַּרְתִּי

וּמִתְיַשֵּׁב לִי עַל הַסֶּדֶק.

פִּתְאֹם בָּא בֶּנְאָדָם

שֶׁהִכַּרְתִּי לִפְנֵי רֶגַע

וּמַזְכִּיר לִי שֶׁהַסֶּדֶק

הָיָה פַּעַם תְּהוֹם

 

וְעַכְשָׁו בֶּנְאָדָם

שֶׁאֲנִי מַכִּירָה אוֹתוֹ חָמֵשׁ דַּקוֹת

יוֹשֵׁב לִי עַל הַסֶּדֶק,

וְאִם הוּא יָזוּז לִי לֹא טוֹב

הוּא יַכְאִיב לִי

וְאִם אֲנִי אָזוּז לוֹ לֹא טוֹב

אֲנִי אַפִּיל אוֹתוֹ לַתְּהוֹם

 

וּפִתְאֹם יֵשׁ פִּיּוּט כָּזֶה בֵּינֵינוּ

וּכְמִיהָה וַחֲסָכִים וְחֹשֶׁךְ

וּפִתְאֹם אֲנִי לֹא יְכוֹלָה בִּלְעָדָיו

וְהוּא לֹא יָכוֹל בִּלְעָדַי

וְאוּלַי בַּפַּעַם הַבָּאָה כְּדַאי

לָשִׂים פְּלַסְטֶר

עַל הַסֶּדֶק.

 

*

אַתְּ רוֹצָה עוֹד לָשִׁיר

וְעוֹד לְטַפֵּס וּלְדַלֵּג

וּמִי אֲנִי

שֶׁאַגְבִּיל אֶת הַחֹפֶשׁ שֶׁלָּךְ

בְּשֵׁם רַגְלַי הַכּוֹאֲבוֹת וַעֲקִיצוֹת הַיַּתּוּשִׁים

בְּשֵׁם אֲרוּחַת הָעֶרֶב וּשְׁעַת הַשֵּׁנָה

וְהַחֹשֶׁךְ

בְּשֵׁם הַחֹפֶשׁ

שֶׁלִּי

 

למה געגועים

לָמָּה 'גַּעֲגוּעִים' בְּרַבִּים?

שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְבַד

שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לְהִתְגַּעֲגֵעַ

גַּם אֶל עַצְמָם

דָּבָר אַחֵר

לָמָּה 'גַּעֲגוּעִים' בְּרַבִּים?

כִּי הֵם מַחְלִיפִים אַלְפֵי צוּרוֹת בְּיוֹם

אֲבָל כֻּלָּם גַּעֲגוּעִים אֶחָד

כְּמוֹ הַחַיִּים

 

שירים אלו לקוחים מתוך הספר "דבר בלתי נראה" מאת לי עברון-ועקנין שראה אור לאחרונה בהוצאת "פרדס". לי עברון-ועקנין היא ילידת ירושלים, 1975, מתרגמת ספרות וכותבת.