סיבת הפיטורים: קראה עיתונים במקום לעבוד

כך מחתה עובדת רשות המסים על העברתה לתפקיד אחר: היא נהגה לישון ולהתבטל במשרד. אחרי שפוטרה פתחה במאבק משפטי שהגיע עד העליון

עו"ד חן ספקטור פורסם: 12.07.15, 08:34

שביתה איטלקית של עובדת רשות המסים שמחתה על העברתה לתפקיד אחר עלתה לה בפיטורים: במשך תקופה היא נהגה לישון במשרד או לקרוא עיתונים וסירבה לדבר עם הממונים עליה. אחרי שפוטרה היא פתחה במאבק משפטי שהגיע עד לבית המשפט העליון, אך את עבודתה היא לא קיבלה בחזרה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

 

העובדת, בת 54, כיהנה בתפקיד ראש ענף גבייה ואכיפה באחת הלשכות בדרום, עד שבתחילת ב-2008 נקראה לשיחה עם האחראית עליה, שהודיעה לה על העברתה לתפקיד אחר המצריך קבלת קהל. למחרת יצאה העובדת לחופשת מחלה בת חצי שנה.

 

בספטמבר אותה שנה חזרה העובדת למשרד ונקראה לשיחה עם הממונה עליה, שביקש להעביר אותה לתפקיד משרדי, אך היא סירבה וטענה כי עליו לפנות לעורך דינה ולא ישירות אליה.

 

בחלוף חודש נקלעה העובדת לתאונת דרכים שבעקבותיה יצאה לחופשת מחלה נוספת, הפעם למשך כעשרה חודשים. בתום החופשה שבה למשרד, אך סירבה לבצע את עבודתה. היא נהגה להיכנס מדי יום לחדר המזכירות במשרד, לישון, לקרוא עיתונים או סתם לשבת בחוסר מעש עד תום יום העבודה. התנהגותה הגיעה למצב כה קיצוני עד שהוגש נגדה כתב אישום בבית הדין המשמעתי על עבירות משמעת שונות, בהן הקלטת האחראית עליה ללא ידיעתה.

 

העובדת, שלא הביעה כל חרטה על מעשיה, הורשעה. בית הדין הורה על פיטוריה ופסל אותה מעבודה ברשות המיסים.

 

בתגובה ערערה העובדת למחוזי על ההחלטה וביקשה לזכות אותה מכל האישומים. היא טענה כי התנהגותה הייתה תגובה להתנכלויות של הממונים עליה, וכי הקליטה את האחראית עליה כחלק מניסיונה לשמור על פרנסתה. בנוסף היא טענה כי רשויות החקירה והתביעה השתהו בטיפול במקרה ופגעו בזכותה למשפט צודק.

 

המחוזי קיבל את ערעורה באופן חלקי, והחליט לזכות אותה מהאישום על ההקלטה האסורה. בעקבות זאת הוקל עונשה ופסילתה מלעבוד ברשות מיסים בוטלה. ואולם יתר טענותיה נדחו תוך שנקבע כי התנהגותה חייבה את פיטוריה.

 

העובדת לא ויתרה והגישה בקשת רשות ערעור גם לבית המשפט העליון, שבה דרשה לבטל את פיטוריה בטענה שמדובר בעונש קיצוני ולא הולם.

 

אולם המשנה לנשיאה השופט אליקים רובינשטיין החליט לדחות את הבקשה, וציין כי לא הועלו טעמים המצדיקים קיומו של הליך נוסף בעניין וכי הטיעונים שהוצגו היו נטועים בעובדות שנקבעו בערכאות הקודמות, שאין מקום לפתוח מחדש.

 

השופט קיבל את קביעות הערכאות הקודמות, שלפיהן במשך חודשים העובדת הגיעה למשרד אך לא עשתה דבר, סירבה לקבל הוראות ואפילו לא הסכימה לשוחח עם הממונים עליה. השופט רובינשטיין סבר שלנוכח התנהלות העובדת, כפי שהשתקפה במסמכים ובדיונים הקודמים, אין כל היגיון או מקום להשאיר אותה בתפקידה, בפרט כשמדובר בעובדת במגזר הציבורי, שם ישנה ציפייה לנורמות התנהגות גבוהות יותר במי שמשרת את הציבור.