בימי הקיץ הילדים מבלים שעות בחוף הים, בבריכות השחייה, בקייטנות ובטיולים בחיק הטבע. ברבים מהמקומות הללו מדלגים הילדים על ארוחות סדירות ומנשנשים חטיפים, צ'יפסים, פיצוחים, פופקורן, המבורגרים, פיצות ומזון תעשייתי אחר. כל אלה מכילים כמויות גדולות של מלח (נתרן), שומנים רוויים, צבעי מאכל וחומרי שימור שמזיקים לבריאות.
עוד כתבות בערוץ הבריאות:
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכמות היומית המומלצת של נתרן לילדים ולנערים בגילאי 7-18 נעה בין 1,200-1,600 מ"ג (כחצי כפית מלח). הצריכה המומלצת של נתרן לילדים קטנים יותר נעה בין 400-700 מ"ג בהתאם לגיל. למבוגרים מגיל 18 ומעלה מותר לצרוך עד 2,400 מ"ג נתרן, דהיינו כפית אחת של מלח בלבד ליום.
בסקר שנערך על ידי משרד הבריאות, נמצא כי מרבית הילדים ובני הנוער צורכים פי 3-4 מכמות המלח המומלצת, זאת בעיקר בגלל אכילת כמויות גדולות של חטיפים מלוחים ומזון תעשייתי עתיר במלח.
צריכה מוגזמת של מלח (נתרן), עלולה לגרום ליתר לחץ דם, להיווצרות אבנים בכליות ולבעיות בריאותיות רבות נוספות. כשמדובר בילדים, עודף מלח עלול לגרום בימי הקיץ החמים להתייבשות ולפגיעה במסת העצם.
תעשיית המזון משתמשת בכמויות גדולות יחסית של מלח, הן כדי לתבל ולשפר את הטעם, והן כדי לאפשר את שימור המזון על המדפים לזמן ארוך ככל האפשר.
מלח הוא תרכובת של נתרן כלורי (NaCl). לנתרן, שמהווה 40% ממשקל המלח, יש תפקידים חשובים בגוף - הוא מסייע באיזון משק המים בגוף, משתתף במאזן שבין חומצה לבסיס, עוזר בוויסות לחץ הדם, מערכת העצבים ועוד. אולם, צריכה מוגזמת של מלח, עלולה להוביל לבעיות, כמו: יתר לחץ דם, היווצרות אבנים בכליות, סיכון למחלות לב, סרטן ועוד.
מרבית החטיפים שנמצאים על המדפים מכילים נתרן בכמויות גדולות, לדוגמה: ב-100 גרם של תפוצ'יפס יש 1,300 מ"ג נתרן, ב-100 גרם בייגלה יש 1,200 מ"ג נתרן, ב-100 גרם ביסלי יש בין 700-750 מ"ג נתרן, וב-100 גרם פופקורן שמוכן להכנה במיקרו יש בין 800-1,100 מ"ג נתרן.
לפני שקונים חטיפים לילדים מומלץ לבדוק על גבי האריזה את כמות הנתרן ל-100 גרם, להשוות עם מוצרים דומים ולבחור במידת האפשר את המוצרים שבהם כמות הנתרן נמוכה באופן משמעותי.
צריך לזכור שילדים מקבלים את מרבית הנתרן הדרוש לגופם מהמזון הטבעי שהם אוכלים ואין צורך בתוספות מלח מלאכותיות. כמעט בכל המזונות הטבעיים יש כמויות קטנות יחסית של נתרן: החל ממי-ברז רגילים, דרך ירקות, פירות, דגנים וקטניות, ועד לבשר וחלב.
מוצרי מזון שעברו עיבוד תעשייתי מכילים, בדרך כלל, כמויות גדולות פי-כמה של נתרן. ילדים שמרבים לאכול מוצרי מזון שעברו עיבוד, כמו נקניקים ונקניקיות, המבורגרים, חמוצים, רטבים, ארוחות מוכנות וכד', עלולים להגיע בקלות לצריכת-יתר מזיקה של נתרן.
בין המוצרים התעשייתיים עתירי המלח והנתרן בולטים במיוחד: שימורי מלפפונים זיתים ושאר סוגי ה"חמוצים", נקניקים נקניקיות ובשרים מעובדים, אבקות מרק, רטבים ובמיוחד קטשופ, רוטב סויה ורוטב טריאקי, שימורי ירקות מכל הסוגים, סרדינים, גבינות מלוחות, ארוחות קפואות ומוכנות, פיצוחים שקדים ובוטנים קלויים במלח, תערובות מוכנות של תבלינים, ממתקים וחטיפים, בשר ועופות שעברו הכשרה.
גם מרבית סוגי הלחם, כולל לחמים מחיטה מלאה, מכילים כמויות גדולות של נתרן. כך גם דגני בוקר, שקדי מרק, מאפים מלוחים, ואפילו חלק גדול מהמאפים המתוקים והעוגות הקנויות.
אי אפשר למנוע לחלוטין מילדים את החטיפים האהובים עליהם. אולם אפשר בהחלט להגביל את צריכתם ולהציע להם במקביל גם
נשנושים וחטיפים בריאים. אם הדבר נעשה בהדרגה, ילדים מתרגלים מהר לחטיפים הבריאים ובמקרים רבים מעדיפים אותם אפילו על הקנויים.
להלן מספר דוגמאות:
איריס אינגבר פסקין היא דיאטנית קלינית מוסמכת, מנחת קבוצות דיאטה למבוגרים ונוער, מומחית בהרזיה ומרצה לתזונה
