עלמה זהר, חיה בזוגיות ואם לילד, נולדה בשנת 1977 וגדלה בירושלים. הוריה התגרשו בגיל צעיר ואמה נישאה בשנית ליעקב רוטבליט. למדה בבית הספר הניסויי הפתוח בירושלים. אחרי הצבא עברה קורס נגרות והקימה נגרייה במושב נס הרים. התחתנה עם אסף תעוז בגיל 21, והשניים התגרשו אחרי ארבע שנים. ב־2008 הוציאה את אלבומה הראשון 'דברי' שזכה להצלחה מסחררת וקיבל מעמד של פלטינה בזכות מכירת 40 אלף עותקים, וגם גרפה את תוארי זמרת השנה ותגלית השנה. מאז הוסיפה שני אלבומי סולו ושיחקה בתפקיד קטן בסדרה 'מקימי'. לאחרונה הוציאה את אלבום הילדים 'פלא'.
מתי הרגשת אבודה בפעם האחרונה?
"כשהאלבום הראשון הצליח. לא ידעתי מה לעשות עם זה. הייתי מבולבלת מאוד וחיפשתי תשובות. זה טילטל אותי ולקח לי ממש כמה שנים למצוא שיווי משקל בחיים, להירגע מזה. שום דבר לא הכין אותי לחשיפה. הסתובבתי עם גופיית סבא ושרוול דייגים. באתי מחיים הכי פשוטים בקרוואן במושב וזה היה הרבה להתמודד איתו. יחצנים, סוכנים, כל מיני בעלי אינטרסים. זיהו אותי פתאום ברחוב. ניסו להביא לי סטייליסט, מה לי ולזה? הרי אני לא יכולה להתאפר בבוקר. מהר מאוד חתכתי משם, כי זה לא היה בשבילי. אחרי כתבת שער ב־7 לילות, נעלמתי וברחתי לכמה ימים לחברים טובים בצפון, כיביתי את הטלפון. הרגשתי בחשיפה מטורפת. יום למחרת לא יכולתי ללכת ברחוב, הייתי חייבת לברוח ולהבין מה אני רוצה לעשות. ואז חזרתי והכרזתי שמעכשיו והלאה לא עושה שום דבר חוץ מאמנות, לא השקות, לא אירועים ולא תוכניות ריאליטי. ההנחיה למשרד שלי הייתה - אני לא עושה שום דבר שאהוד בנאי לא עושה. אם אתם רוצים שאעשה משהו, תוכיחו לי שאהוד בנאי עושה את זה. לאחר מכן גם סיפרתי לו את זה. הוא נורא צחק".
מה הייתה החופשה הכי טובה שלך?
"יום אחרי השחרור החלטתי לטייל בארץ כי לא היה לי כסף לנסוע לחו"ל והגעתי למנזר בגליל, מבדד נטופה, התנדבתי שם בערך חודש. הכרתי שם בחור נורווגי, הפכנו לבני זוג וכמובן שעברנו על חוק מספר אחד במנזר והיינו צריכים לעזוב. טיילנו בטרמפים בכל הארץ, הצגתי עצמי כתיירת והשתמשתי במבטא האנגלי שלי. נסענו פעם בטרמפ לכפר כנא עם בחור ערבי. הוא הסתכל עליי פתאום ואמר, 'אני יודע שאת ישראלית'. הוא היחיד שעלה עליי אז. אף ישראלי לא קלט".
והחופשה הכי גרועה?
"עם אותו בחור. הוא החליט לקחת אותי לשיט בספינת תענוגות בסקנדינביה. לא הגעתי מאוד רחוק כי זה היה סיוט קלסטרופובי נורא. חוויה מדכאת ואיומה. ירדתי בתחנה ראשונה, נורווגיה, הסתובבנו וחזרנו לדנמרק".
מהו הזיכרון הכי מוקדם שלך?
"אזור גיל ארבע, בבית של סבתא וסבא מצד אמא, בירושלים, המעמד שבו ההורים שלי מגיעים לספר שהם מתגרשים. אני זוכרת את השוק שלי מלראות את אבא שלי בוכה. הייתי כל כך בהלם מזה עד ששאלתי את אבא אם הוא באמת בוכה וזה לא משהו שנכנס לו לעין, כי בעיניי הוא נתפס כסופרמן. דיברנו על זה אחרי שנים והוא אישר לי את כל הסצנה".
מהו הדבר הכי גרוע שמישהו כתב עלייך או אמר עלייך?
"אני מאוד מזוהה עם מבקשי מקלט ועם הקהילה הזרה בישראל, ובמסגרת הזו אמרו עליי דברים נוראיים. דברים כמו 'תמותי, תיאנסי' וכאלה, בפייסבוק או בטוקבקים. היה לי גם משהו עם ביקורת. באלבום הראשון שלי יש שיר שנקרא '40 מעלות בצל' ומישהו כתב ביקורת על ההופעה וקבע שהשיר מגוחך. אני נעלבתי עד עמקי נשמתי כי מאוד האמנתי בשיר. לא חזרתי לבצע אותו על הבמה מאז ועד היום כי אותו מבקר בעט בי בבטן הרכה. מתברר שלמילים רעות יש כוח. לימים עשיתי אלבום שלישי דרך גיוס בהדסטרט ואותו אדם תמך וכתב, 'אני מבקש שתסלחי לי, זה לא הגיע לך'. סלחתי לו, אבל אני עדיין לא מבצעת את השיר בהופעות".
האם תהיי מוכנה לעלות 20 קילו תמורת חצי מיליון דולר?
"לא, כי זה למכור את עצמי. יש המון דברים שלא הייתי עושה בשביל הכסף הזה. יש לי יכולת מעולה לוותר על חצי מיליון דולר".
איזה שיר ישמיעו בלוויה שלך?
"'All Things Must Pass' של ג'ורג' הריסון. שיר טוב לסופים באופן כללי. הריסון מלווה אותי וקשור אליי בכל נקודה בחיים שלי. ברור שילווה אותי גם החוצה. כשאגיע לגן עדן אני רוצה שיגידו לי, 'ג'ורג' הריסון מחכה לך בלובי'".
מהי העצה הכי טובה שאבא שלך נתן לך?
"'למדוד פעמיים ולחתוך פעם אחת'. הייתי נגרית, לאבא הייתה סדנה בבית, והכל בא ממנו. יש לו חמישה בנים, והוא מאוד טיפח אצלי את הצד הטכני, את התושייה לעשות דברים בעצמי. בגיל שש כבר החזקתי מקדחה ביד. הייתי השוליה שלו".
מי הייתה משחקת את דמותך בסרט על חייך?
"ג'ניס ג'ופלין, הכי ברור. היא אישה מאוד עוצמתית ופראית, שיש בה משהו מאוד שברירי וחשוף. המודל שהייתי רוצה".
מאיזה הרגל היית רוצה להיפטר?
"עצבים על הכביש. אני ערסית שם וזה נורא. נכנסת לקטעים של אגו, מתעצבנת וצופרת ו'נראה לך שאתה מצפצף לי'. אני הנהג הישראלי המכוער לגמרי וגם לא נהגת כזו טובה".
מתי היית הכי קרובה למוות?
"הוצאתי רישיון בגיל 23, הלכתי וקניתי טנדר 4 על 4 מיצובישי מקבלן, אוטו לעבודה. בסוף השבוע נסענו לצפון, ביקשתי מבעלי שייתן לי לנהוג ובכיוון גשר הזיו איבדתי שליטה ונכנסתי בבטונדה. הרכב התהפך על הגב והיו עשר שניות של אימה טהורה מהרגע שנעצר ועד ששמעתי את בעלי מדבר. הפחידה אותי המחשבה שהרגתי אותו והחיים שלי נגמרו".
מיילי סיירוס או ג'סטין ביבר?
"עדיף למות בתאונה בגיל 23".
איזו שמועה מטורפת הייתה עלייך?
"שכתבתי את השיר 'אגו טריפ' על שלמה ארצי, ושהיה לי רומן איתו. אבל מעולם לא נפגשנו אפילו".
מהו הג'וב הגרוע ביותר שהיה לך?
"עבדתי במשרד הפרסום אדלר חומסקי בשנת 2006. בשכר רעב של 4,000 שקל בתור קופירייטרית. שנאתי את הכל. זה היה נורא. עבדתי שלושה חודשים, שבמהלכם התפטרתי ארבע פעמים והחזירו אותי, כי הייתי טובה. רציתי לברוח משם כל הזמן. באופן כללי, תחום הפרסום שותה לך משהו מהנשמה, כל המחשבה שלך שם היא נצלנית, איך לדחוף לאנשים דברים שהם לא צריכים. זה משחית את הנפש לדעתי. לא עושים שם שום דבר טוב בשביל האנושות".
מה היה החיפוש האחרון שלך בגוגל?
"כמה שיניים יש לבנאדם. כי הילד שלי מוציא שיניים ולא ישנתי מתחילת השנה. כשאתה עושה גוגל כזה בארבע בבוקר אתה יודע שהגעת לשיא של עצמך".