המוקצה: וינטרה מחפש סימפטיה בת"א

הרכש החדש של הפועל יכול לשחק במספר עמדות ונחשב שנים ארוכות לכדורגלן מסור ואהוד על המאמנים בפנאתינייקוס, אבל לא זכה לאהדת הקהל בגלל הטעויות הרבות שביצע. אחרי שבאולימפיאקוס לא רצו לשמוע עליו ולבאנטה הראתה לו את הדרך החוצה, הוא מקווה לפרוח בבלומפילד

משקיען וחרוץ, אבל מבצע טעויות כרוני. שחקן שכל מאמן אוהב, אבל כזה שלא ממש נחשב ללהיט ביציעים. הרכש החדש של הפועל תל אביב, לוקאס וינטרה, מגיע אמנם עם רזומה עשיר, אבל גם עם רגעים אותם היה מעדיף לשכוח.

 

הוא שיחק עשר שנים בפנאתינייקוס ושנתיים בלבאנטה הספרדית והופיע 54 פעמים בנבחרת יוון. מדובר בכדורגלן מנוסה ומסור, אבל יחד עם זאת הוא גם נחשב למוקצה במולדתו ולאחד שלא יכול לשחק כיום באחת משתי הקבוצות הגדולות של המדינה – אולימפיאקוס ופנאתינייקוס.

 

 

וינטרה (34), בן לאב צ'כי (נולד במדינה) ואם יוונייה, שיחק בגיל הנוער באלמופוס ארדיה וכשעלה לבוגרים לבש את המדים של פניליאקוס (עבר בהשאלה לווריה ב-2001) ששיחקה בליגה השנייה, עד שהצטרף לפנאתינייקוס הגדולה ב-2004.

 

לכל אורך השנים בלט וינטרה בפנאתינייקוס ככדורגלן ממושמע מהבחינה הטקטית, המסוגל לשחק במגוון תפקידים בחלק האחורי ומרבה לתקוף באגפים. הוא הצטיין לא רק בשמירה ובתאקלים, אלא גם במסירות רוחב והגבהות ולא פעם תופקד במרכז השדה. אבל, יחד עם זאת הוא ביצע יותר מדי טעויות שהרגיזו את האוהדים. מסירות רשלניות לשוער שגרמו לשערים, פנדלים מיותרים וחוסר ריכוז גרמו לו ולחבריו ללא מעט מפחי נפש במהלך השנים.

 

 

יצחק שום: "וינטרה מקצוען אמיתי שאוהב לעבוד"

יצחק שום, שהוביל את פנאתינייקוס לזכייה באליפות יוון ב-2004, היה זה שצירף את וינטרה למועדון. הצעיר בן ה-23 התקשה לתפוס אז מקום בהרכב של המאמן הישראלי ושימש בעיקר כמחליף.

 

"לוקאס הגיע אלינו באמצע העונה", נזכר שום. "היה לו קשה להיכנס להרכב, אבל אני זוכר אותו כשחקן טוב, חזק ומהיר מאוד. אני לא יודע איך הוא עכשיו, אבל הייתה לו מהירות. אצלי הוא שיחק כמגן ימני וכבלם. הוא מקצוען אמיתי שאוהב לעבוד".

 

 

וינטרה שימש כאמור כשחקן ספסל ולא היווה חלק משמעותי באותה זכייה באליפות. שום: "לא היה לו פשוט כל כך, אבל עצם העובדה שהוא שיחק בנבחרת כל כך הרבה שנים אומרת משהו. הוא היה שחקן מחליף, אבל אל תשכח ששיחקו אצלי אז שני הבלמים של הנבחרת – סוטיריס קיריאקוס ויאניס גומאס. המנהל הספורטיבי (ולימיר זאיץ', ת.ג) ואני הבאנו אותו וזה השתלם למועדון, כי הוא שיחק שם הרבה שנים. הוא אף פעם לא היה כוכב עליון, אבל היה שחקן טוב. שחקן של מאמן".

 

כבר בתחילת דרכו בפנאתינייקוס בלט וינטרה ביכולת המנהיגות ובהשפעה שלו על יתר השחקנים. למרות הבעיטה החזקה הוא לא כבש הרבה, אבל יחד עם זאת זכור שער נהדר שלו בניצחון של פנא 0:1 על סביליה בגביע אופ"א ב-2005.

 

למרות המסירות שגילה, וינטרה לא הפך לאהוב הקהל. חוסר היציבות ממנו סבל עורר לא מעט ביקורות ביציעים. הוא היה אחד מהשחקנים שספגו את מרבית הביקורת לנוכח השנים הארוכות בהן שלטה אולימפיאקוס בליגה, והעובדה שאיתו פנא נאלצה להסתפק באליפות אחת בלבד (2010).

 

האנק טן קאטה, המאמן ההולנדי שהגיע לפנאתנייקוס ב-2008, הציב את וינטרה בעמדת הבלם, הבהיר לו שהוא בונה על יכולתו, חיזק את ביטחונו ועזר לו לשפר את יחסיו עם האוהדים. בכך הוא הניח את היסודות לקבוצה שזכתה בדאבל ב-2010 בהדרכת המאמן הפורטוגלי ז'סואלדו פריירה.

 

 

טעות רשלנית במונדיאל 

2010 הייתה השנה הטובה ביותר בקריירה של וינטרה, בעיקר בשל הזכייה באליפות, אבל גם אותה הוא "הצליח" לקלקל. הוא שיחק בכל שלושת המשחקים של נבחרת יוון, אשר הודחה בשלב הבתים במונדיאל בדרום אפריקה (הפסדים 2:0 לדרום קוריאה וארגנטינה וניצחון 1:2 על ניגריה), אבל במולדתו זוכרים לו מאותו טורניר בעיקר את איבוד הכדור השלומיאלי שגרם לשער השני של הקוריאנים אותו הבקיע פארק ג'י סונג.

 

הכל נזכרו אז כיצד שש שנים קודם לכן, כאשר יוון אירחה את הטורניר האולימפי והתמודדה מול אותה היריבה (2:2), וינטרה כבש שער עצמי אומלל כשהחזיר לשוער מרחוק.

 

וינטרה כמעט שלא סבל מפציעות בקריירה שלו ונהנה מחוסן גופני שעזר לו במאבקים עם חלוצי היריב, ולמרות שאוהדי פנאתינייקוס לא ממש העריכו אותו, המאמנים ציינו את השקעתו הרבה באימונים. כאשר נשאל טן קאטה איזה שחקן מפנא היה לוקח לכל קבוצה הוא השיב: "רק אחד, וינטרה. הוא מהיר, בעל טכניקה ומחשבה ויכול לשחק בכמה תפקידים".

 

אוהדי אולימפיאקוס מנעו את החתמתו

בשנים האחרונות שלו בפנאתינייקוס שוב הידרדרו יחסיו של וינטרה עם האוהדים, אשר האשימו אותו בכשלונות והפכו אותו לקורבן. מצבו הדרדר עוד יותר כאשר הוא איבד את הקרדיט גם בתוך המועדון ובתחילת שנת 2013 ההרגשה הייתה שהוא בדרך החוצה. השחקן הבין שעליו לחפש יעד חדש ואתגרים חדשים וניהל מו"מ מתקדם עם לא אחרת מאשר היריבה הגדולה, אולימפיאקוס.

 

אבל אז, כאשר וינטרה אמור היה לחצות את הכביש, משהו השתבש. אוהדי אולימפיאקוס, שלא היו מוכנים להשלים עם החתמת שחקן שהיה מזוהה כל כך עם היריבה המושבעת, הביעו מחאה קשה ברשתות החברתיות והצליחו לטרפד את המהלך.

 

 

בצר לו, אחרי שהבין כי לא יוכל להמשיך לשחק באחת משתי הקבוצות הגדולות של יוון, החל וינטרה לחפש אתגרים בחו"ל. תחילה ניהל מו"מ עם אנדרלכט ולבסוף חתם בלבאנטה תמורת משכורת של 450,000 דולר בעונה.

 

גם בספרד לא הצליח וינטרה לאורך זמן, סבל שוב מחוסר יציבות ובעונה האחרונה הפך לשחקן ספסל אצל המאמן לוקאס אלקראס (החליף את חוסה לואיס מנדיליבר שפוטר). הוא אמנם הפגין כרגיל מסירות ומקצוענות, הפך לשם שינוי לפופולרי בקרב האוהדים ובעונה הראשונה שימש כשחקן הרכב אצל חואקין קפארוס לפני שמעמדו הדרדר, אבל מחוץ ליוון הוא כבר לא הפגין את אותה מעורבות ומנהיגות מהבחינה החברתית. בספרד זוכרים בעיקר טיפוס סגור ושקט, שלא העניק אף ראיון ומעולם לא דיבר במסיבת עיתונאים.

 

 

במרץ האחרון וינטרה גם ניצל כשיצא ללא פגע מתאונה דרכים בבוקרשט, בה הייתה מעורבת מונית שהסיעה אותו יחד עם שני חבריו לנבחרת. כעת, לאחר שלבאנטה החליטה להיפרד ממנו, הוא העדיף את ההצעה של הפועל תל אביב על פני אלו שקיבל מלאס פלמאס וספורטינג ליסבון. בבלומפילד, כך הוא מקווה, יעריכו את ההשקעה שלו.