1 ק"ג תפוחי אדמה, גדולים
200 גר' קמח
3 חלמונים
1/2 כפית מלח
לאפייה -
1/2 כוס מלח גס
לטיגון -
שמן לטיגון
להגשה -
שמנת חמוצה או ריבה
1/2 כוס סוכר
אופן ההכנה:
1. הסיבה שאנחנו אופים את תפוחי האדמה על מלח בחום גבוה היא בשביל לייבש את תפוחי האדמה. חשוב מאוד שלא יישארו בהם נוזלים כי כשהנוזלים מתערבבים עם הקמח הם הופכים את הניוקי לבצקי.
2. את הפירה חשוב מאוד למעוך במכשיר לפירה ולא במעבד מזון. תנועה חזקה על תפוח האדמה של מעבד המון מוציאה ממנו את העמילן והופכת את העיסה לדבק. זאת גם הסיבה שאנחנו נזהרים מלישת יתר ומלישה חזקה מדי ומשתמשים בשני קלפים.
3. חשוב לזכור שתפוח אדמה בדרך לניוקי זה אורגניזם חי. תפוח האדמה כל הזמן ממשיך להפריש עמילן וזאת הסיבה שכשמכינים ניוקי לא משאירים אותו ליום אחרי אלא אוכלים אותו באותו יום. אגב, זאת גם הסיבה שלמסעדות באיטליה מוקדש יום של ניוקי בשבוע. במהלך הלישה כשמכינים את הצינורות, צריך לדעת מתי להוסיף עוד קמח. הגבול הוא דק - ככל שמוסיפים עוד קמח הבצק הופך חלק יותר ונוח לעבודה. אבל אנחנו לא רוצים בצק נוח לעבודה שיספק לנו ניוקי קמחי, אלא אנחנו רוצים ניוקי שאינו דביק. לכן הבצק שנלוש בעדינות ביד צריך להיות מעט דביק, ורק אחרי שתנסו כמה פעמים להכין לבד ניוקי תדעו מתי להוסיף קמח ומתי לא. אין נוסחה לזה.
4. למה חשוב שתפוחי האדמה יהיו פושרים? משתי סיבות: גם כדי שהמלח ייספג, וגם כי אנחנו מוסיפים חלמונים ולא רוצים טעם של ביצים בעיסה.
5. הניוקי לא חייב להיות מתוק, הוא יכול לקבל רטבים - מעגבניות ועד שמנת – כל אחד והעדפתו.
6. הניוקי המטוגן (וגם הניוקי שרק בושל ולא עבר טיגון) ללא הרוטב יכול להיות תוספת נהדרת של פחמימה לתבשילים או לבשר.
7. במסגרת התפריט הסגפני שלי, אני אוהב מאוד לשלוף את הניוקי מהמים הרותחים, להניח אותו על צלחת, לפזר למעלה גבינת המאירי ולאכול.
המצרכים (ל-4 סועדים):
4 אונות של חזה עוף (2 חזות עוף שלמים), בגודל בינוני-גדול
1/2 ק"ג ברוקולית
1/2 ק"ג שעועית ירוקה
1 שן שום, כתושה
1 בצל ירוק קצוץ
1 בצל סגול בגודל בינוני, פרוס לחצי ירח
1 כוס עגבניות שרי תמר, חצויות לשניים
1 פלפל ירוק חריף, קצוץ לטבעות (לפי הטעם)
1 כוס עשבי תבלין (נענע, פטרוזיליה, כוסברה ומעט ריחן), מופרדים לעלים בודדים
למרינדה -
1/2 כוס שמן זית
1 לימון סחוט למיץ
3 כפות עלי אורגנו קצוצים
מעט מלח
אופן ההכנה:
1. בקשו מהקצב 2 חזות שלמים של עוף, עם העור. חצו כל חזה לשניים בשביל לקבל אונה. המנה מורכבת מאונה אחת לכל סועד.
2. גם אם לא רוצים לאכול את העור, עדיף לצלות את החזה עם העור ואחר כך להסיר אותו.
3. כמו בבשר צלוי כך גם בחזה העוף: חשוב לתת לחזה מנוחה של דקה או שתיים לפני הפריסה. בזמן המנוחה כל הנוזלים שבתוך החזה נרגעים, ובזמן החיתוך הם לא ייצאו החוצה. כך יישאר חזה עסיסי.
4. בדרך כלל נהוג לחתוך בשר, עוף ודגים נאים נגד תנועת הסיבים. כשעשיתי סטאז' בפריז למדתי לחתוך חזה ברווז לאורך, עם כיוון הסיבים, והופתעתי מאוד כשגיליתי שזה עובד. מסתבר שלחזה העוף והברווז לא קורה מה שקורה בבשר, וצורת החיתוך הזאת לא הופכת את הבשר לקשה ללעיסה. החיתוך לאורך הוא אסטתי ואינו פוגם במרקם של החזה, ולכן הבחירה נתונה לשיקול דעתכם אם לפרוס לאורך או לרוחב.
5. החיבור עם ברוקולי ושעועית ירוקה הוא נפלא, קייצי, בריא, ויחד עם הירקות והעשבים הטריים זה הופך את הסלט למנה שהיא ארוחה בפני עצמה, ללא ייסורי מצפון וסכנת השמנה.