שירה: "כולם זועקים בלי קול"

"כי מלחמה בעיתונים/ וטילים על ראשינו/ ונערים חטופים קורבן עולה/ ה' רוחב רעות/ מגיח כהומלס אכזר/ מאוד של פיח לוהט". שירה מאת מרדכי גולדמן

קלמנטינה

הִיא אָכְלָה כַּדּוּר זָהָב

לְיַד הַפִילִיפִּינִית שֶׁלָּהּ

וְנִיחוֹחוֹ כִּמְעַט צָרַב

גִּילָהּ יֹעַד לְחָכְמָה גְּדוֹלָה

וְאֶפְשָׁר שֶׁמַּכִּירָה אֶת הַקְּלֶמֶנְטִינָה

בִּידִיעָה שְׁלֵמָה

שֶׁהָעִוְרִים נֵחַנּוּ בָּהּ

לַמְרוֹת שֶׁהָיְתָה פִּקַּחַת

הֵן מִתּוֹךְ עֵינֶיהָ כְּבָר הֵצִיץ

הָאֵין קְלֶמֶנְטִינָה, אֵין תַּפּוּז, אֵין תּוּת

הָאֵין עוֹלָם

וְהַקְּלֶמֶנְטִינָה הָיְתָה טוֹבַת לֵב

וְלֹא נִסְּתָה לֶאֱכֹל אֶת הָאוֹכֶלֶת

כְּמוֹ הַטֶּבַע הַיָּפֶה שֶׁפָּרַח סָבִיב

שֶׁזָּמַם לְהָמִית וְלִבְלֹעַ

וּכְבָר הֵחֵל

 

כלב וזאב

כָּל הָעֶרֶב כֶּלֶב מְיַבֵּב

הַאִם כְּבָר כָּתַבְתִּי עָלָיו

אוֹ שֶׁכֶּלֶב אַחֵר בּוֹכֶה כָּעֵת?

כְּלָבִים בָּאִים וְהוֹלְכִים

וְתָמִיד בּוֹדְדִים בְּבָתֵּיהֶם

כְּשֶׁהַבְּעָלִים שֶׁהוֹרוּ לָהֶם אַהֲבָה

יוֹצְאִים לְעִנְיְנֵיהֶם הַמִּסְתּוֹרִיִּים

אַךְ בְּחַלּוֹנָם מַחֲלִיק יָרֵחַ

הַקּוֹרֵא לָהֶם לְחַיֵּי זְאֵבִים

שֶׁלְּעוֹלָם אֵינָם בּוֹדְדִים

גַּם אִם נַוָּדִים בְּעַרְבוֹת הַשֶּׁלֶג

כִּי בּוֹדְדִים הֵם מֵעֶצֶם טִבְעָם

וְכָל תְּשׁוּקָתָם אַרְנָבִים

וְיִתְגַּעְגְּעוּ לַיָּרֵחַ הָרָחוֹק לָעַד

יִתְגַּעְגְּעוּ יִתְגַּעְגְּעוּ

 

אלנבי של מכאוב

קְשֵׁי יוֹם נִרְגָּנִים

שֶׁהַזְּמַן וְהַגּוֹרָל מִתְאַנִּים לָהֶם

מִצְטוֹפְפִים בַּתַּחֲנוֹת

עִם סַלִּים וּבְלִי

מַמְתִּינִים לְאוֹטוֹבּוּסִים

בְּסַבְלָנוּת כְּפוּיָה

כֻּלָּם זָרִים וּמוּזָרִים

גּוֹלִים בְּאֶרֶץ תָּנָ״כִית

וֶאֱיָל גּוֹלָן בְּאָזְנֵיהֶם

נֶהָג סוֹגֵר דְּלָתוֹת

עַל אָדָם שֶׁנִּסָּה לָרֶדֶת

בֵּין הָרֶכֶב לָרְחוֹב

הוּא זוֹעֵק "נַהָג נַהָג"

כְּאִיּוֹב הַקּוֹרֵא לֵאלֹהָיו

אֲבָל כֻּלָּם זוֹעֲקִים בְּלִי קוֹל

כִּי מִלְחָמָה בָּעִתּוֹנִים

וְטִילִים עַל רָאשֵׁינוּ

וּנְעָרִים חֲטוּפִים קָרְבַּן עוֹלָה

יְהֹוָה חוֹרֵשׁ רָעוֹת

מֵגִיחַ כְּהוֹמְלֶס אַכְזָר

מֵאֵד שֶׁל פִּיחַ לוֹהֵט

תּוֹבֵעַ צְדָקָה בְּאַלִּימוּת

רֶגַע פִּתְאוֹמִי שֶׁל חֶסֶד —

בַּחוּרָה עִם תַּחַת עֲנָק

קָמָה לְפַנּוֹת לִי מָקוֹם

אֲנִי נִרְאֶה קָשִׁישׁ

כִּי אֲנִי אָכֵן קָשִׁישׁ

בָּעֶרֶב קְצָת חֲשִׁישׁ

יַשְׁכִּיחַ כִּי אֵין מוֹשִׁיעַ

חֶמְלָה גְּדוֹלָה מִתְפַּתַּחַת

בַּמַּעֲמַקִּים הַנֶּאֱנָקִים

עָלַי עֲלֵיכֶם עָלֵינוּ

מַחְסוֹרִים מְמָרְרִים

 

שירים אלו לקוחים מתוך הספר "קו לילה" שראה אור בהוצאת "קשב לשירה". מרדכי גלדמן הוא משורר זוכה פרסים ע"ש י"ח ברנר (1997) יהודה עמיחי (2005) ובפרס ביאליק למפעל חיים בשירה (2010).