השוכרים הרעישו, בעל הבית יפצה את השכנים

בעליה של וילה בקיסריה נהג להשכירה למסיבות. לשכנים נמאס מהרעש והם פנו לבית המשפט. השופטת הכריעה לטובתם וקבעה: רשאים לצפות לשקט ולשלווה

"מי שבוחר לגור ביישוב בעל אופי כפרי, רשאי לצפות לשקט ולשלווה" - כך קבעה השבוע השופטת הדסה אסיף מבית משפט השלום בחדרה בתביעתם של תושבי קיסריה נגד שכנם, שנהג להשכיר את הווילה שלו למסיבות ואירועים.

 

עוד ב-mynet:

• הוכתה בידי קצין משטרה ותפוצה בחצי מיליון
• כלב נגרר למוות ברחובות תל מונד
• כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה של mynet

 

לטענת שכניו של האיש, הוא נוהג להשכיר את הבית ואת הבריכה לתקופות קצרות של מספר ימים וכן למסיבות ואירועים. "הבית והבריכה משמשים למעשה אתר נופש ובילוי לאירועים ומסיבות", הם טענו.

 

לדבריהם, השוכרים מקימים רעש גם בשעות הלילה המאוחרות, משמיעים מוזיקה וצועקים, ואינם מתחשבים בשכנים כלל.

 

 

התובעים ביקשו מבית המשפט כי יוציא צו מניעה שיאסור על בעל הווילה להשכיר את הבית לתקופות קצרות, וכן דרשו פיצוי של 150,000 שקל בגין המטרד.

 

בעל הווילה הודה שהעמיד את הבית להשכרה לתקופות קצרות ולמטרות נופש, ולשם כך נרשם כעוסק מורשה והוא מנפיק חשבוניות ומשלם מע"מ, אך טען כי בפועל הבית הושכר פעמים בודדות בלבד ולא נגרם שום מטרד לתובעים.

 

השופטת הדסה אסיף קיבלה את התביעה וציינה כי הנתבע יכול היה בקלות להציג את ספרי ניהול החשבונות על מנת להראות כמה פעמים השכיר את הבית, אך לא עשה זאת, ומחדל זה פועל לחובתו.

 

השופטת השתכנעה שהרעש מבית הנתבע היה לא סביר ומהווה מטרד. לעניין הנזק, השופטת האמינה לתובעים שסיפרו כי הפעילות הפריעה להם למהלך החיים התקין. בהקשר זה הוסבר כי התובעים לא חייבים להסתובב עם מכשירי מדידה או להביא חוות דעת מומחה על מנת להוכיח רעש בלתי סביר.

 

בסיכומו של דבר, השופטת קיבלה את התביעה ונתנה צו מניעה קבוע, שאוסר על הנתבע להשכיר את ביתו למטרות שאינן מגורים ולתקופה קצרה יותר משישה חודשים. בנוסף, הנתבע חויב לפצות את התובעים ב-25,000 שקל וכן בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.