גיהנום תאי המדידה מוכר לכולם. את מוצאת את השמלה המושלמת, מודדת אותה ומרגישה נפלא. היא מתאימה, מחמיאה, נהדרת. ואז את מגיעה הביתה, מביטה במראה הביתית ומגלה שזה בעצם אסון. ויש גם את התרחיש המקביל - את מוצאת את השמלה המושלמת, מודדת אותה והיא נראית כמו שק תפוחי אדמה. האם אותה שמלה הייתה נראית טוב בבית? כנראה לעולם לא נדע.
"כשאני מסתכלת על התמונות, זו נראית אישה אחרת", תיארה הכתבת את תחקיר השמלה ברשתות האופנה, שרבות מהן נמצאות גם בארץ. "בחלק מהן אני נראית רזה, באחרות אני נראית בהיריון". ב"גאפ", למשל, היא אמרה כי "הבטן נראית שמנה מעט, אבל אני לא יכולה להתלונן", ב-H&M "הורדתי מידה, תודה לאל!" ובפנוויק היא הפכה לדוגמנית על: "זו אני עם גוף של אל מקפירסון".
אבל בחנויות אחרות המראות הראו תמונה אחרת לגמרי. "אני נראית כמו הודפת כדור ברזל ליטאית", כתבה על התמונה שצילמה ב"טופ שופ", על "האוס אוף פרייזר" כתבה כי המראה "הזקינה אותי בעשר שנים" ועל מרקס אנד ספנסר אמרה: "זה חדר ההלבשה מהגיהנום".
לכתבה ב"דיילי מייל" סייעה ד"ר מליסה קאו, דיירקטורית ב-"Magic Mirror", שמספקת מראות לרשתות מובילות. "חנויות לעתים משתמשות בטריקים קטנים שמאפשרים לך להיראות הכי טוב שאת יכולה, ובהם גם הטיית המראות למעלה. כך למעשה מאריכים את הגוף".
לדבריה, "המראה נראית ישרה ושטוחה מול הקיר, אבל אפילו הזזה של כמה מילימטרים עשויה להאריך את הרגליים". ד"ר קאו אמרה גם כי למראות יש לעתים גוונים שונים, והדבר מעניק לפנים גוון בריא וקורן יותר. הכתבת סיכמה את החוויה כך: "אומרים שהמצלמה אף פעם לא משקרת, אבל מה שלמדתי הוא שמראות בחדרי המדידות כן משקרות".