פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
במהלך מאי 2009, טרם גיוסו לצה"ל, החל צעיר לעבוד בפארק "מיני ישראל" שליד לטרון. הוא המשיך לעבוד מעט לאחר גיוסו עד שהפסיק סופית באוגוסט 2010. בתלונה שהגיש נגד החברה למשרד התמ"ת (היום משרד הכלכלה) הוא טען שלמעט פעם אחת הוא לא קיבל תלושי שכר.
ב-2011 המשרד זימן את בעלת החברה לחקירה שוב ושוב, ואף השתמשה לשם כך במשרד חקירות, אולם איש מנציגיה לא התייצב לשם כך והיא הסתפקה בשליחת רשימת העובדים שלה.
לבסוף הגישה המדינה כתב אישום נגד החברה ובעליה, ובו יוחסו להם הפרה של תקנות חוק שכר מינימום ועבירות על חוק הגנת השכר עקב אי המצאת תלושי שכר. בעלת החברה הואשמה באופן אישי בכך שלא עמדה בחובתה לפקח ולבצע את כל הניתן לשם מניעת עבירות על חוקי העבודה.
הנאשמת טענה שלא התייצבה לחקירות מכיוון שהבינה מרואה החשבון שלה שמרגע ששלחה את רשימת העובדים היא פטורה מהתייצבות. לגבי הצעיר התובע היא הוסיפה שהוא עבד שעות מעטות בכל חודש, ולא העביר בקשה לתשלום שכרו בצורה מסודרת.
שליח מטעם משרד החקירות ששכר משרד התמ"ת עמד על כך שהנאשמת סירבה לקבל את הזימונים שהביא לה. אולם השופט דניאל גולדברג מצא שיש ספק סביר בעדותו של השליח והחליט שעדות הנאשמת הייתה אמינה בהקשר זה.
עם זאת סבר השופט כי הנאשמת לא עמדה בחובתה לפקח על הנעשה בחברה, ובתוך כך גם הבהיר לה שהיא אינה רשאית להתנות הנפקת תלושי שכר בדיווח שעות או בדרישה יזומה מצד העובד.
בסופו של דבר החליט השופט להרשיע את החברה ואת בעליה בעבירות של אי שליחת תלוש השכר. בנוסף, בעלת המניות הורשעה בעבירות של הפרת חובת הפיקוח.