הרבה לפני שאמנים ישראלים כיוונו לקריירות בינלאומיות, אינפקד מאשרום כבר עשו זאת בחו"ל. בכמעט 20 שנות פעילות הפכו הצמד עמית דובדבני וארז אייזן למובילים בסצנת הטראנס העולמית, עם לא פחות מתשעה אלבומים לשמם.
רגע לפני השקת האלבום העשירי בהופעה סמי-אקוסטית, בה יעלו לרחבת הריקודים גם עם כינור ופסנתר, קפצו השניים לאולפן ynet כדי לחלק כמה טיפים לזוגיות מוזיקלית יציבה וגם הסבירו איך נשארים רלוונטים בסצנת הטראנס העולמית לאורך 20 שנה. כן ביצעו השניים את "Field of Grey", הסינגל הראשון מתוך האלבום החדש, ואת הקלאסיקה מ-2003, "I Wish".
"אנחנו השתנינו, בעיקר כדי לא לשעמם את עצמנו, וגם הסצנה עצמה השתנתה", עונה דובדבי בתגובה לשאלה המתבקשת איך נשארים עם היד על הדופק לאורך שני עשורים. "אנחנו משתדלים להישאר רלוונטים למה שקורה היום. שומעים אמנים צעירים ולוקחים את זה למה שאנחנו יודעים לעשות, בודקים את רחבות הריקודים כמעט כל סוף שבוע ורואים מה עובד ומה לא עובד. מה שלא עובד - משפרים"
הצלחות של מוזיקאים ישראלים מעבר לים היא אולי תופעה די שגורה בשנים האחרונות, אולם כשאינפקטד מאשרום יצאו לדרך, הדבר ממש לא היה עניין של מה בכך. "אנחנו גרים באל.איי. מאז ומעולם כיוונו לחו"ל, לא לשוק הישראלי, ולכן ישר יצאנו החוצה", מסביר דובדבני. "אבל זה לא מובן מאליו, זה המון מזל והרבה עבודה קשה עד היום. יש היום עוד כמה אמנים ישראלים שיוצאים החוצה ועושים זאת כמו שצריך, בלקן ביט בוקס, בורגור, סקאזי, אסטריקס - יש כל מיני דוגמאות. זה לא בלתי אפשרי".
ומה הסוד לזוגיות המוזיקלית ארוכת השנים? "קודם כל - סקס טוב", מדגיש אייזן. "ובעיקר לא רבים על שטויות, יש לנו ויכוחים על מוזיקה, לא על כסף". "מתעסקים במה שצריך להתעסק וכשצריך, לוקחים טיים אוף, למרות שאנחנו יותר אחד עם השני מאשר עם המשפחות", מוסיף דובדבני.
ועם הרמוניה מוזיקלית שכזו, אין מה לדבר בכלל על אלבומי הסולו שבדרך, "אין לנו זמן ואין לנו כוח, פשוט לא. אנחנו כל היום מתעסקים באינפקטד מאשרום".
האלבום החדש, "Converting Vegetarians 2", הוא חלקו השני של "Converting Vegetarians" שיצא ב-2003. "מדובר באלבום צ'יל אאוט ופרי סטייל, מה שאנחנו בדרך כלל לא עושים. אנחנו אנשי רחבת ריקודים ותמיד היינו. באלבום ההוא ניסינו להיות יותר אקספרמנטליים ובאלבום הזה - הלכנו רק על האקספרמנטל".
את מופע השקת האלבום, שייערך ב-10 וב-11 בספטמבר בזאפה אמפי שוני, הם מגדירים כלא פחות ממאסטרפיס. "זה מופע סמי-אקוסטי, שישלב כינורות, פסנתר, גיטרות אקוסטיות ושירה חיה. זה מופע ללא רחבת ריקודים, משהו שלא עשינו מעולם בעשרים שנותינו", הם מסכמים.