דודו טסה, מהאמנים היותר מגוונים ומרעננים במחוזותינו, יורה זה שנים לכמה וכמה כיוונים מוזיקליים - בין אם אל הרוק, המוזיקה העיראקית מבית סבא ואפילו לדאב סטפ פה ושם. כעת הגיעה שעתו המלאה של "עלא שוואטי", אלבום ההמשך ל"דודו טסה והכוויתים" שיצא בשנת 2011 ופתח את האוזן למוזיקה של צאלח ודאוד אל כוויתי, סבו ואחי סבו של טסה, שהיו מגדולי המוזיקאים בעיראק.
שותפו של טסה לאלבום היה אז ניר מימון, ועמו הוא ממשיך להעמיק גם בחדש במסע השורשים המוזיקלי, לו תורמות נינט טייב, ריף כהן ומירה עווד מקולן. אורח מיוחד באלבום הוא הזמר העיראקי איסמעיל פאדל, "הזמיר מבגדד" שהגיע לארץ במיוחד לרגל הקלטות האלבום.
כעת מזמין טסה את גולשי ynet להאזין לשלושה משירי האלבום בבכורה, וגם לסיפורים שמאחוריהם, שנעים בצעדה פסטורלית לעת זריחה על גדות נהר החידקל, לצלילי תזמורת משנות ה-50 ועם כמה קריצות מאחורי הרעלה.
"השיר נכתב לזמרת העיראקית בדריה אנוואר, אשר נהגה לעטות על פניה רעלה (עבאיה)", מספר טסה. "המילים משבחות את עוטת הרעלה ומספרות כי דווקא רמיזות העיניים מאחורי הפנים הנסתרות, הן אלה שמשלהבות את הדמיון".
"נהר החידקל מהווה מרכיב חשוב בתרבות העראקית, כמקור חיות ושפע. כשאיסמעיל פאדל, המכונה 'הזמיר מבגדד', הגיע לאולפן הוא שר לנו את השיר הזה ומיד נכנסנו להקליט אותו".
"השיר מתאר התפכחות מאהבה נכזבת ושכחה של בן זוג בוגדני. האורחת בשיר הזה היא ריף כהן. כשפניתי אליה הופתעתי מההיענות המהירה שלה לשיר ומאוד שמחתי.
"היה לי ברור שצבע הקול שלה יתאים לעיבוד. אפשר לשמוע בשיר את סבי, אותי, את התזמורת של האחים אל כוויתי משנות ה-50 ואת ריף כהן שרים ביחד".
דודו טסה והכוויתים יופיעו ב-4 בספטמבר במוזיאון תל אביב לאומנות, ארחות מיוחדות: נינט טייב וריף כהן