צופן דה וינצ'י המקומי: טיול בעקבות הבונים החופשים בירושלים

ספרי הרפתקאות, סרטי מתח, קונספירציות וטקסים חשאיים. כל אלה ועוד מלווים כבר שנים רבות את אחוות הבונים החופשים. מה הקשר לירושלים, מארק טווין, מערה תת קרקעית וקבר דוד? הצטרפו אלינו לסיור בעיר העתיקה של ירושלים בעקבותם

בשנת 2003 יצא לאור סיפרו של דן בראון "צופן דה וינצ'י" שנה מאוחר יותר יצא לאקרנים סרט ההרפתקאות "אוצר לאומי" בכיכובו של ניקולאס קייג'. המשותף לשניהם - תיאורים צבעוניים בריח קונספירציות וטקסים חשאיים של הבונים החופשים, אותה אגודת סתר בת מאות שנים שבין חבריה לאורך ההיסטוריה היו נשיאים, מדינאים, שחקנים וסלבס אחרים וטובים עד ימינו אנו. וכן, גם ישראלים.

בסיור בעקבות הבונים החופשים, מחרחרי ריב ומדון וחובבי קונספירציות באשר הן לא ימצאו את מבוקשם. אפשר לערוך את הסיור המדובר בעיר העתיקה ולהתמקד בדמויות מפורסמות שביקרו את עיר הקודש מאז המאה ה-19 או להתמקד באתרים במערב העיר כדוגמת מתחם ימקא ואפילו ביקור בלשכה הגדולה של הבונים במערב העיר, חוויה לכשעצמה. אנחנו בחרנו הפעם בעיר העתיקה

 

מה כן תמצאו בסיור הזה? סמלים ואתרים בירושלים הקשורים לביקורם בעבר וגם בהווה של חברי המסדר החשאי, תמצאו גם מידע על הבונים החופשים (כן, על פי האקדמיה ללשון, יש לכתוב עם יו"ד אחת ולא חופשיים), ותלמדו היכן ברחבי העיר אפשר לגלות עוד עליהם.

 

אבל מה זו בנייה חופשית?

ראשיתה של הבנייה החופשית במתכונתה הנוכחית הנה בהתאגדויות המקצועיות של הבנאים באנגליה. בסוף ימי הביניים החלו אומני הבנייה לקבל ללשכותיהם גם אנשים שלא היו בנאים אך היו בעלי מעמד וממון - וכך צמחה הבנייה הרעיונית, שהתאגדה לראשונה באנגליה במאה ה-18, ומשתמשת בכלי הבנייה הפיזית כדי לבטא ערכים.

על פי המסורת הבונה הראשון, בונה בית המקדש, הנו שלמה המלך. כן כן, שלמה שלנו, הבן של דוד שנקבר על פי המסורת (ובסתירה לתנ"ך) בהר ציון של ימינו ולא באזור עיר דוד דרומית להר הבית. שלמה המלך נחשב גם לנשיא הראשון של האחווה, וסיפורים מימי בניית מקדשו נזכרים בטקסים הסודיים שלהם.

 

חברי האודה כיום, מקפידים על שלושה עקרונות - אחווה, עזרה ואמת. במפגש עם חברי האגודה, הסבירו לי כי כיום הם מתרכזים בארגון צדקה, עזרה ותרומה לחברה כדוגמת בני נוער ואף צה"ל. אחד מהם הגדיל ואמר לי שהמפגשים שלהם מוגדרים על ידי אשתו כ"חוּג החודשי של אבא".

 

לאחווה יש כמה "זרמים", חלקם הסכימו לקבל נשים כבר במאה ה-19 - אבל ב"מיינסטרים" רק גבר בוגר יכול להיות בונה חופשי. הסיבה שעקרונית רק גברים יכלו להצטרף הנה שבניית בית המקדש של שלמה בוצעה על ידי גברים בלבד. שוביניזם מקראי כבר אמרנו? ומה עם כל הטקסים והאירועים הפרטיים והחשאים? האם כל זה נועד רק בשביל יצירת ההילה והאגדות סביב האחווה העולמית? שאלה טובה.

 

הקשר הירושלמי

בשנות ה-60 של המאה ה-19 הגיע לירושלים גדול חוקריה בעת ההיא, קפטן צ'ארלס וורן. וורן שלימים יהייה הראשון שייכנס ואף ייערוך שייט על דלתות עץ במנהרת הכותל, היה חבר הלשכה הירושלמית הראשונה של הבונים אשר שמה היה בארץ הקודש, רקלימיישן. המיקום - מערת צדקיהו שפחות מעשרים שנה קודם נתגלתה מחדש לאחר מאות שנים שמקומה לא היה ידוע.

וורן מִיפָּה את המערה לראשונה והיו אלה הבריטים שכינו את המערה עד ימינו אנו כמחצבות המלך שלמה, שכן כאן על פי תפיסתם, חצבו הבנאים של שלמה את אבני המקדש הראשון. וורן קבע בה את מרכז הבונים ואחת לשנה נתקיים בה הטקס המרכזי של הבונים.

 

כך זכה האולם הגדול במרכז המערה לשם אולם הבונים החופשים עד ימינו. למי שיחפש באולם ימצא שתי אבנים בכניסה אל האולם עליהן האותיות I ו-B באנגלית, קיצור שמות עמודי הכניסה יכין ובועז.

 

כמעט מידי שנה נערכים טקסים פרטיים של חברי האחווה במערה. כמובן שמראש, מכבים את מצלמות האבטחה ככה שהתיאוריות והחשאיות כמו גם הסקרנות והמציצנות נשארים, לפחות כרגע, בגרם תעלומה. מה יהיה בעתיד? אתם כבר יודעים למי נתנה הנבואה.

 

תום סוייר היה כאן

ממערת צדקיהו נשים פעמינו לשני אתרים נוספים הקשורים בעקיפין בבנייה החופשית. משער שכם הסמוך למערה, נמשיך דרומה רחוב הגיא לכיוון דרום ונבחין מעלינו במבנה המכונה הבית של אריק שרון שמעל לרחוב ועליו לרוב דגל ישראל ומנורה עשוייה מתכת.

כאן היה מלון "המזרח התיכון", שהיה מהמבוקשים במאה ה-19 בקרב המטיילים ורומנטיקנים רבים. אחד מהשוהים במלון זה היה לא פחות מאשר סמואל קלמנס הלא הוא מארק טווין שהגיע אל הארץ ככתב עיתון ולא ממש אהב את שראה בירושלים אותה די תיעב.

 

טווין, בונה חופשי בעצמו, הסתובב בעיר וכתב על אתרים ומקומות קדושים ותיארם בצורה נלעגת ומשעשעת כאחד. את ספרו מסע התענוגות בארץ הקודש שתורגם לעברית, אני ממליץ לכל חובב היסטוריה, ירושלים והומור.

 

אכסנייה ירושלמית עם ניחוח מאסוני 

נמשיך מכאן אל הרובע הנוצרי סמוך לתחנה מס' 8 בויאה דולורוזה בו נמצאת האכסניה היוהניטית - מבנה מרשים עם גג ונוף מהמדהימים בעיר העתיקה. כבר בכניסה נבחין על השער בצלב אדום סימטרי קצת יוצא דופן והוא צלב מלטה. על פי המסורת היו אלה אבירי המסדר ההוספיטלרי הירושלמי שהביאו צלב זה למלטה והפכו אותו לסמלם וכל הוא כאן באכסניה גם היום שכן היוהניטים שמקורם בגרמניה (פרוסיה ליתר דיוק) מאמינים שהם הם צאצאי ההוספיטלרים.

 

ישנם הטוענים כי הבונים החופשים, המאסונים, הם ממשיכי המסדר צלבני ירושלמי אחר, הטמפלרים (טמפל=מקדש שלמה). הרי הכל קשור בסוף לירושלים לא?

 

דוד המלך חי וקיים  

דרכינו אל האתר הבא בהר ציון, מתחם קבר דוד, שלצערינו בשנה האחרונה נמחק ממנו הסממן המאסוני, מד הזווית והמחוגה, סמלם של הבונים החופשים שישנם לא מעט הסברים מה הם מסמלים. מתחם קבר דוד, אביו של שלמה המלך, הבונה הראשון, זכה לעדנה מאסונית בזמנו של רב ישיבת התפוצות השוכנת במתחם, הרב גולדשטיין שהיה בונה חופשי בעצמו. ואולי זה סמלי שהמאסונים ראו במתחם בהר ציון כסמל לאחווה ושוויון שכן הנו אחד המתחמים הבודדים בעולם בהם במבנה אחד שלוש קומות. קומה ראושנה בית כנסת בקבר דוד, קומה שנייה כנסייה (לשעבר) היא אולם הסעודה האחרונה ועל הגג שרידי מינארט - מסגד נבי דאוד. חייבים לסיים אופטימים לא?

 

לאתר של רון פלד על סיורים בירושלים