על פי הודעת משרד המשפטים, התזכיר נכתב לאור המלצותיה של הוועדה לסדר דין פלילי וראיות בראשותה של שופטת העליון בדימוס, עדנה ארבל. "הרשעת אדם ללא עוול בכפו, ובוודאי כזו הגוררת עמה עונש כבד, היא מן העוולות הנוראיות ביותר שעשויה מדינה לעולל לאזרחיה", נכתב. "על כן, כמאמר הרמב"ם, יותר טוב ויותר רצוי לפטור אלף חוטאים מלהרוג נקי אחד ביום מן הימים".
על פי השרה שקד, התיקונים המוצעים הם:
1. קביעה כי הודאה שנגבתה בעינויים אינה קבילה.
2. "הלכת יששכרוב" תעוגן בחוק. על פיה בית המשפט יוכל לפסול ראיות מסוגים שונים ובכלל זה הודאות, אשר הושגו שלא כדין על ידי גורמי אכיפת החוק (למשל, חוקר שפרץ לבית בלי צו חיפוש).
3. עיגון הוראת התוספת הראייתית להודאה בחוק, תוך שימת דגש על מצבים מסוימים שבהם תידרש תוספת ראייתית כבדת משקל המצביעה על הנאשם בביצוע עבירה. למשל: כאשר הנאשם הוא קטין, כאשר הנאשם סובל מליקוי שכלי או נפשי, כאשר ננקטו כלפי הנאשם אמצעי לחץ פסולים ועוד.
הודאות רבות שנגבו בעבר על ידי שב"כ בעבר נפסלו במשפטים לאחר שהתברר כי הן נגבו תוך שימוש באמצעים פסולים. הדבר פסק כמעט לחלוטין מאז התקבל חוק השב"כ בעשור שעבר, ומאז שנאסר על הארגון להשתמש בעינויים לצורך גביית עדויות. במישור הפלילי, רוב החקירות מתועדות כיום ולפיכך ירדו המקרים שבהם נגבות עדויות באמצעות איומים לא מידתיים.
מאז נחקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק המעצרים שתוקן בעקבותיו, קיימת הוראה מפורשת שלפיה לא להגיש כתבי אישום על סמך הודאות שווא או הודאות שנגבו בלחץ לא סביר. כמו כן, פסיקות בג"ץ רבות בשנים האחרונות פסלו עדויות שנגבו שלא כחוק.