במסגרת גזר הדין שניתן ע"י השופטת לימור מרגולין-יחידי, הודה זריף, כי בזמן שכיהן כבעלים של חברת "גל-ניר" העוסקת בדפוס וגרפיקה, לא דיווח לרשויות המס על משיכת כספים מהחברה אל חשבונותיו, וניסה לכסות על כך בעזרת הזרמת כספים בעזרת הלוואה אישית שלקח לקראת סיום שנת המס. בגזר הדין נכתב כי לאחר מכן זריף היה שוב מושך את הכסף מהחברה כדי להחזיר את ההלוואה אותה לקח מהבנק. כך במשך שש שנים. הסכומים עליהם נכתב בגזר הדין נעים בין 540 אלף ל-3 מיליון שקלים. בית-המשפט ציין כי מדובר במעשים שיטתיים, בפעילות עבריינית מתוכננת, מדובר במעשים חמורית, שפגיעתם באינטרס הציבורי ממשית.
במהלך הטיעונים לעונש העיד יו"ר איגוד השופטים, אבי ביצור, יו"ר איגוד השופטים. ביצור העיד כי עפ"י הקוד האתי של איגוד השופטים החל גם על חברי הנהלה, אם זריף יורשע הוא לא יוכל לעבוד או להתנדב במסגרת האיגוד.
יש לציין כי זריף פרש משיפוט באופן רשמי בסיום עונת 2013/14, אך הקריירה הארוכה שלו הסתיימה בטונים צורמים בעקבות תקרית בינו לבין איגוד השופטים בעקבות פרשיית התנהלותו במשחקה של הפועל חולון מול הפועל אילת ב-31 במרץ והביקורת אותה הטיח באיגוד.
אבי ביצור הגיב לדברים: "הגעתי לדיון בבית המשפט כעד אופי לטובתו של זריף. אני כבר למעלה משנה ובתקופה בה אני היו"ר זריף לא היה חלק מהאיגוד, לא כשופט, לא כמשקיף ולא באף תפקיד כזה או אחר, גם לא בהתנדבות".
ירון זריף ביקש שלא להגיב לדברים.