עשי ואל תעשי בזוגיות עם גבר מג.. גמגם

לא קל לצאת עם גבר מגמגם וכדאי שתכיני את עצמך מראש לקומדיה שלמה של טעויות. אמיר ראג'פורקר, תסריטאי ומגמגם, עם מדריך קצר למתנסה האמיצה

כמגמגם, יצאתי עם מספר בחורות בחיי, וכמו שב'אמריקן פאי' כל טינאייג'ר השאיר את רשמיו בספר והעביר הלאה, כך אני מעביר הלאה לכם, אחיי ואחיותיי, את רשימותיי – מה לעשות וממה להימנע במערכת זוגית עם מגמגם (או מגמגמת). אתחיל עם החיובי, עם כל מה שמומלץ שתעשי:

 

עשי: בררי מראש מה אני לא יכול לאכול 

למי מאיתנו לא קרה שהוזמנו לארוחת ערב ענקית עם המשפחה של בת הזוג בפעם ראשונה, ופתאום הודיעו לנו שאוכלים ברווז ברוטב בננה. אני לא יודע מה איתכם, אצלי בננה זה מתכון לבילוי עם הראש באסלה (ועוד נגיע לאסלה), אבל כשאתה מגמגם, לך תגיד שאתה לא יכול לאכול את הדבר הזה. לא רק שכולם ישמעו, הם גם יקשיבו:

 

"אני... א... א... אני לא או.. או.. או... אוכל".

"בכלל?"

"אה לא, א... א... אני לא אוכל ב... ב... ב... ב...".

"אז שירה, תני לו רק בננה".

 

עשי: בדקי מראש היכן נמצאים השירותים

אני הודי, כל דבר שאנחנו מכניסים לפה מנפק עוד הוכחה על אוזלת ידה של מערכת העיכול מול האוכל הזה. לכן, מיד כשהבחורה מגיעה לדירה שלי, אני מביא לה הוראות איך בדיוק להגיע לשירותים. פעם אחת שכחתי. היה זה בדיוק ברגע בו לפתה את ביטנה בצורה מזעזעת. הקנג'י, אותו רוטב הודי משובח וחריף להפליא, הגיע ליעדו. היא נלחצה ושאלה אותי איפה השירותים, ותפסה אותי מולה, מבוהל ממש כביום היוולדי. הבטתי בה וניסיתי להגיד לה לאן בדיוק ללכת. "יש פ... פה, למ... למ.. למטה...", היא נכנסה מיד פנימה. "ר... ר... רגע, לא, לא לא, זה מקולקל, את צריכה לעלות למעלה, לקחת שמאלה ואז ימינה, וזה ממול". שיט.

 

 

אל תעשי: לעולם אל תשאלי אם השמלה שלך יפה

"השמלה נו... נו... נורא... נורא... נורא...", אתה תנסה להגיד בזמן שהיא תפרוץ בבכי תמרורים ותרוץ החוצה בחזרה להורים שלה. וכל מה שרציתי להגיד זה שהשמלה נורא יפה בעיני.

 

אל תעשי: בלי ספויילרים, יא משוגעת!

אחחח, איזה כיף להרוס למישהו סרט? גם אם לא במודע, זו הנאה, לא יעזור לכם. אתה יודע משהו שהיא לא יודעת, וסוף סוף, בפעם ראשונה, אתה בעמדת כוח. אולם הכי נורא זה כשאתה בצד השני של המתרס. עכשיו לך תנסה לעצור אותה! "אתה רואה אותו?" היא תשאל, ובינתיים תגמגם לה: "מממ. מממ.. מ...", ואז היא תענה: "הוא הרוצח!". שיט. תודה רבה באמת!

 

אל תעשי: אל תסמכי עלי שאציל אותך מטביעה

היתה הפעם ההיא בבריכה, כשאני וזוגתי שחינו לנו במים העמוקים, ולפתע, כיאה לבריכה, ילד קטן וחמוד עבר לידנו עם מצופים וחיוך על פנים. פתאום הרגשנו שובל של מים חמים. במקום להבין מה קרה פה, חברתי נכנסה להיסטריה והתחילה לבחוש במים בעודה נחנקת. מיד זינקתי החוצה ורצתי למציל.

 

"ח... ח..."

"חמך מפריח יונים?"

"לא, חב... חב.."

"הילדה שלך בשם חפצי הלכה לאיבוד? חפצי, חפצי? אבא מחכה לך בסוכת המציל".

"חב... חב... חברה שלי, טוב...טוב... טובעת!".

"חברה שלך תובעת אותך? אין לי כסף אחי, סורי".

 

לבסוף קפצתי בחזרה למים כדי להציל אותה בעצמי. בקיצור, המתכון למניעת אסון, הוא כנראה לשחות יחד אך ורק בבריכה של הקטנים.

 

 

אל תעשי: אל תשכחי לשים נייר טואלט

מצטער שאני שוב מתעכב על עניין השירותים, אבל בואו נגיד שמוטב כי בדירה של בת הזוג תמיד יהיה נייר טואלט בהיכון. בינינו, כשאתה מגמגם, פשוט אסור להגיע למצב בו אתה יושב על האסלה ללא נייר. לעזאזל, לך תצעק עכשיו שחסר נייר. לא רק שתעיר את כל הבית, אלא תעורר אותם למשחק של 'השלם את המשפט', ואין מצב שהם טובים בו. 

 

"ה... ש... ש... ש... שירה? ש...ש...ש...שירה?"

"מה מותק?"

"א... א... א... אין, אין.."

"אין לך מברשת שיניים?", היא תשאל, ואז האבא יתעורר ויגיד: "שירה, מה הוא רוצה? רק שלא יפיל שם בטעות שם את השיניים שלי לאסלה".

 

וכמה נקודות על כל מה שעלול להשתבש במהלך הסקס

כשאנחנו במיטה:

"לשים כ...כ...כ...".

"כדור? איזה כדור?"

ואני בכלל ששאלתי אם לשים ק...ק...ק....ונדום!.

"אז את לא לוקחת כ...כ...כדורים?".

 

 

ואז בבית חולים:

"מאיפה אני יודע שאת חשבת שאני אומר ל...לה... לה... להמשיך? ניס.. ניס... ניסיתי לשאול אם לה... לה... להפסיק והנדת בראשך. ח... ח... חשבתי שאת אוהבת שאני מצליף בך".

 

ושוב במיטה:

"מ...מ...מה זאת אומרת אני לא אומר מספיק א...א...אני אוהב אותך? אחד שלי זה כמו חמישה של אחרים".