מתכון של מיה לביא
כשהייתי ילדה, מדי יום חמישי אימי הייתה מביאה מהשוק חבילות של ירק שהפרסים קוראים לו סבזי. הייתי מתיישבת לצדה, ועוזרת לה להכין את הירק; להפריד את הגבעולים העבים ולברור את העלים הטריים. לאחר מכן היינו טובלות את הירק שטופל בקעריות מים גדולות כדי לנקות אותו פעם נוספת, ומעבירות לייבוש במסננות אותן הצבנו על עדן החלון.
כשהירק התייבש היטב, היינו קוצצות אותו יחד. לעיתים סבתי הייתה מצטרפת ומספרת לנו סיפורים מפרס, ביניהם איך כלה פרסייה הייתה נבחנת על פי יכולתה לקצוץ ירק לחורשט סבזי.
כשהירק היה מתחיל להתבשל, בכל הבית היה מתפשט ריח נהדר שלעיתים היא מביא איתו את השכנים שאהבו לטעום את התבשיל החמצמץ הזה. אין ספק כי זוהי מנה מושלמת לשולחן החג.
שימו לב: אני לא מטגנת את הירק, אלא רק מאדה אותו, להבדיל מהמתכון המקורי. בנוסף, הורדתי מהמרכיבים את הלימון הפרסי בעל הטעם הדומיננטי שאינו מתאים, לדעתי, לחיך ישראלי.
המצרכים (ל-8-6 סועדים):
1 צרור פטרוזיליה
1 צרור כוסברה
1/2 צרור שמיר
1/2 צרור נענע
1 פרסה קטנה
1 חבילה בצל ירוק
4 עלי מנגולד
4 גבעולי סלרי, ללא העלים
1 בצל גדול
1 ק"ג בשר מוזה מספר 8, חתוך לקוביות
1 כוס שעועית אדומה
כורכום, כמון - לפי הטעם
מלח, פלפל - לפי הטעם
מיץ מ-2 לימונים
אופן ההכנה:
מתכון של לוי אבן חביב
מדי שנה, כשאני מבשל את ארוחת החג ובמיוחד את תבשיל הטנזיה, אני מריח את ניחוחות המטבח של סבתא. בילדותי גדלתי אצל סבתי ואני זוכר את ההתרגשות, ההכנות, האווירה והשמחה במטבח.
הטנזיה הייתה מנת הדגל של ראש השנה, ותפקידי בהכנתו היה זניח - לקלף אגוזים ולחתוך את הפירות היבשים. הייתי מסוחרר מהריח שעלה מהסיר; הפירות היבשים היו כמו בושם שמבשם את האוויר שמסביב. אבל התפקיד הגדול והחשוב באמת היה טקס חלוקת הטנזיה בערב החג. סבתא הייתה מחלקת את הטנזיה לשבע צלחות, ואני הייתי מגיש לכולם את התבשיל.
היום, כשאני מבשל את הטנזיה, אני נזכר בגעגועים רבים לאותם ריחות ובמיוחד לסבתי.
עם השנים שיניתי ושדרגתי את הטעמים; במקום הצימוקים שסבתא הייתה שמה בתבשיל, הוספתי משמשים מיובשים שמעניקים חמיצות קלה למנה. בנוסף, באותן שנים לא הייתה מודעות לבשר "בריא יותר" עם פחות שומן, והתבשיל היה נעשה רק עם בשר כבש. היום, אני מבשל את הטנזיה עם בשר טלה טרי ו/או עם בשר בקר.
גיוון:
לצמחונים - ניתן להכין את המנה ללא בשר, ולבשל במשך כשעה על אש נמוכה.
המצרכים (ל-6-5 מנות):
לתערובת התבלינים:
1 כפית קינמון
1/4כפית זנגוויל
1 כפית סוכר
1/4 כפית אגוז מוסקט
1/4 כפית כורכום
1/2 כפית מלח
לתבשיל:
2 ק"ג בשר טלה
2 ק"ג בצל לבן פרוס
150 גר' משמש מיובש
250 גר' שזיפים שחורים מיובשים
100 גר' שקדים קלופים קלויים
1/4 כוס שמן זית
לקישוט:
150 גר' אגוזי מלך
מעט סוכר
מעט קינמון
אופן ההכנה:
מתכון של עדי קאופמן
כרעיים במילוי טבית זו מנה שאימי העיראקית נהגה להכין בכל שבת חורפית. כידוע, טבית זו אחת המנות המסורתיות אצל העיראקים, ותמיד היינו מחכים בשבתות גשומות למנה המדהימה הזו.
הטוויסט שאני הבאתי למנה הוא המילוי. בחרתי במילוי קליל יותר וייחודי, ובעיקר מלא בטעם משגע.
המצרכים (ל-4 כרעיים):
4 יח' כרעיים מרוקנות מעצם (ניתן לבקש מהקצב)למלית:
2 כוסות אורז לבן
1/2 צרור פטרוזיליה, קצוץ דק
2 בצלים, קצוצים דק
2 ביצים
קורט פלפל לבן, מלח, אגוז מוסקט
2 כפיות מיורן (תבלין יבש ממשפחת האורגנו)
2 כפות צנובר קלוי
1 כפית שטוחה בהארט
60 מ"ל שמן זית (1/2 כוס בערך)
3 כפות שמן, לטיגון הבצל והאורז
3 כוסות מים חמים
אופן ההכנה:
מתכון של איזבל וזויה אלמוג
מנטו זהו המאכל המסורתי ביותר בעדה הבוכרית, וזהו גם המאכל האהוב עלי ועל בני ביתי. עליתי ארצה בגיל 11, וכיום אני מתאימה את האוכל שאני מכינה לחברה הישראלית ולאקלים בארץ.
במקור, המנה הזו עשויה מבשר כבש ושומן כבש. השינוי שהכנסתי למתכון הוא בכך שבמקום בבשר כבש אני משתמשת בבשר בקר, בעיקר בפילה, ובמקום הכמות העצומה של שומן כבש - במעט שמן זית. האוכל הבוכרי עשיר בשומן ואילו החברה כיום דוגלת באורח חיים בריא, לכן המאכלים שלי הם כמעט נטולי שומן ומבוססים על בסיס שמן זית או קנולה.
המצרכים לכ-8-6 סועדים (כ-35 יחידות):
לבצק:
500 גר' קמח לבן
2 ביצים
2 כפיות מלח
כ-200 מ"ל מים
למלית:
400 גר' בקר (פילה עדיף, אם לא מוצאים אז חזה)
4 בצלים גדולים
2 כפות כמון
1/2 כפית פלפל שחור
1 כפית מלח
3-4 כפות שמן זית
אופן ההכנה:
את מנות הכותבים ניתן להזמין דרך אתר יאמי