המלאכיות הישראליות של סירת הפליטים

זה קרה בערב החג באי לסבוס: חברות בארגון הסיוע ההומניטרי הישראלי "ישראייד" הבחינו בסירה טובעת שעליה 50 פליטים. הן זינקו למים וחילצו אותם בשלום: "שמענו צרחות, הם היו בהיסטריה. תפסנו ילדים ושחינו חזרה"

בשעה שהמוני בית ישראל חגגו את החג בארוחות משפחתיות פתחו שלוש מתנדבות את השנה במעשה אצילי, והצילו פליטים שסירתם טבעה מול חופי יוון.

 

ביום ראשון בערב, 200 מטרים מחופיו של האי לסבוס, התפוצץ מנוע של סירת גומי שעליה כ-50 פליטים מסוריה, מאפגניסטן ומפקיסטן. הסירה החלה לטבוע. נשים, ילדים ותינוקות נפלו אל המים, רבים מהם כלל לא יודעים לשחות.

למרבה המזל, על החוף היו שלוש מתנדבות מארגון הסיוע ההומניטרי "ישראייד" - נעמה גורודישר, מנהלת פרוייקטים בארגון, הרופאה ד"ר טלי שלתיאל והעובדת הסוציאלית אורלי אונגר. במקור הן היו שם כדי להושיט עזרה לפליטים מהרגע שיעגנו בחוף, אך כשראו את הסירה שוקעת מצאו את עצמם במשימת חילוץ עם מתנדבים נוספים.

 

"שמענו צרחות. הפליטים נכנסו להיסטריה", סיפרה נעמה. "מיד קפצנו לים ושחינו לעברם עם גלגלי הצלה. תפסנו ילדים ושחינו חזרה. אחרים שחו עם מה שנשאר מסירת הגומי והעבירו אותה לחוף. היו שם המון חרדה ופאניקה. אנשים בכו".

בזכות הפעולה המהירה של המתנדבים ניצלו חייהם של כל הפליטים שהיו על הסירה. גורודישר אומרת כי היה להם מזל, אך מגדירה את מה שקורה בימים אלה מול חופי יוון כאסון הומניטרי. "מבריחים טורקים גובים מכל פליט 1,500 דולר, מעלים אותו על סירת גומי רעועה ואומרים לו 'תסתדר'", סיפרה.

 

"בדרך משטרת טורקיה עוצרת את הפליטים ומרביצה להם, ואפילו יורה על הסירות. חלק מהפליטים חוזרים על המסלול הזה חמש פעמים. יש 30–40 סירות ביום, והן עמוסות בילדים, בתינוקות ובנשים בהריון. בשבוע שעבר פגשנו אישה עם תינוק שנולד רק לפני שבועיים בניתוח קיסרי".

לאור היחס הנוקשה יחסית מצד הטורקים הפכה יוון לשער הכניסה המרכזי לאירופה עבור הפליטים. "משמר החופים היווני עושה עבודה טובה ובעזרת מתנדבים כמונו, שממוקמים על החוף עם משקפת, הוא מנסה לעזור לסירות שנקלעות למצוקה", מספרת גורודישר.

 

"כשהפליטים מגיעים הם מוחאים כפיים, מבלי להבין שיש להם עוד מסע ארוך ומפרך עד שיגיעו ליעד – גרמניה, שבדיה והולנד. הם באים לפה מסוריה, מאפגניסטן, מפקיסטן וגם מתימן ומסומליה. משפחות חסרות אונים, עייפות, מבוהלות ורעבות שברחו מאימת המלחמה צועדות מאות קילומטרים בחוסר אונים מוחלט רק כדי לחפש מקלט. ההרגשה היא שכל העולם סוגר את שעריו על פניהם". 

 

נעמה הוסיפה: "אין ספק שהתבוננות בסירות גומי מגיעות לחוף, וההתרגשות שאנשים חווים ברגע הגעתם בחוויה של הגעה לארץ מבטחים מעלה שאלות לא רק בהקשר של פליטות, אלא גם מהדהדת את חווית העלייה לארץ בסירות מעפילים, שיוצאים למסע מסוכן כנגד כל הסיכויים בתקווה לעתיד טוב יותר. החוויה הזאת מעלה שאלות של מה היינו עושים, או מתכתבת עם מה שבני משפחתינו נאלצו לעשות".

 

צוותי "ישראייד" דואגים לפליטים גם למזון, מים ושמיכות, ומחלקים להם מפות ומידע על המשך המסע הצפוי להם. בנוסף ליוון נמצא צוות נוסף של הארגון על גבול הונגריה־סרביה, שנסגר אתמול לתנועת פליטים, והם קוראים לישראלים נוספים להצטרף אליהם. "אנו זקוקים בדחיפות למתנדבים, בעיקר לכאלו דוברי ערבית, כי יש כאן מחסום שפה קשה מאוד", סיכמה גורודישר. ואם זה לא מספיק: אנשי ישראייד שפעלו באיזור הגבול בין הונגריה לסרביה חילקו לפליטים מנשאים לתינוקות שאותם אספו הורים יהודים וערבים שהקימו קבוצת פייסבוק "מנשאים לפליטים".