אשל נלחם בין היתר בשורות הפלמ"ח ולקח חלק במבצעי העפלה של ניצולי השואה. ב-1951 נבחר ליו"ר כנס איגוד הימאים, שמנה 2,000 חברים, ותבע לקיים בחירות דמוקרטיות. הבחירות התקיימו בניגוד לעמדת ראשי מפא"י בהסתדרות ובמדינה, שסירבו להכיר בוועד הנבחר ולהיענות לתביעותיו. בתגובה פרצה שביתה בהנהגתו של אשל, שהייתה הגדולה ביותר באותה עת. שנים לאחר מכן התמנה למנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה והיה יושב ראש הוועדה הבין-משרדית לחינוך ימי.
(ynet)