נערת רוק

המופע החדש של ריקי גל לא רע, אבל עם כמה שינויים יכול להיות מעולה

לכל הופעה יש את השעה שבה היא מתחילה, ויש את הרגע שבו היא נפתחת באמת. אצל אמנים ותיקים, מדובר לרוב בביקור נוסף באחד מהנאמברים הגדולים. בהופעה של ריקי גל בשישי האחרון בזאפה הרצליה, שחנכה את סיבוב ההופעות החדש שלה, הרגע הזה נרשם דווקא בביצוע לשיר מאלבומה "ענבים כחולים" שיצא לפני כמה חודשים.

 

התכנון של גל לערב היה כנראה קצת שונה. היא פתחה עם "מערבה מכאן" שזכה לאינטרו פינק פלוידי מעט תלוש והמשיכה ל"בצער לא רב" ששמר על הגרוב המקורי. במהלכו היא אף ניסתה לדרבן את הקהל המעט מנומנם, שעדיין עיכל את ארוחת השבת. אחרי הקדמה קצרה על תחילת דרכה הציגה גל את "דקה לפני כותרת בעיתון" המצוין מאלבומה החדש, בביצוע מרטיט.

 

גל, מהנשים החשובות והאמיצות ברוק הישראלי, חייבת חלק חשוב מהדרך המוזיקלית המעניינת שלה דווקא לשני גברים: מתי כספי שחתום על שני אלבומיה האדירים משנות השמונים, ויהודה פוליקר שהמשיך אחריו וסגר מעגל עם אלבומה החדש והמצוין. במניין הלהיטים כספי אמנם מנצח (בהמשך הגיעו בין היתר גם "מקום לדאגה" ו"הנה פתחתי חלון"), אבל דווקא המאוחרים של פוליקר, מתאימים יותר לריקי גל הנוכחית. זו שנהייתה למעין זמרת בלוז-ג'אז שהפכה את "בני ילד רע", למשל, לשיר נינוח.

 

הצרידות המעושנת שנוספה עם השנים לגל, דווקא הוסיפה בחלק מהמקרים גוון מעניין לקול שלה, שנותר אחד מהטובים בארץ, כפי שהדגימה יפה ב"ניצוצות" וב"כל עונות השנה" החדשים. גם כשהיא חזרה ל"היי שקטה" ול"אמא" היא לא התקשתה לרגש. חבל שדווקא "נערת הרוק" — אולי השיר הכי טוב שלה — כוסה במעטה קלידים אלקטרוני מרגיז שעיקר את עוצמתו. גל עדיין מסוגלת למגנט, אבל קיצור הסיפורים שבין השירים והמרת הביצוע הדי סתמי ל"שלל שרב" בביקורים חוזרים ב"טוקיו גדולה" או "ראש השנה שלך" שמאוד חסרו, היו הופכים את הערב הנעים הזה למוצלח הרבה יותר.