הכליה נכרתה לשווא. ביה"ח ישלם 235 אלף ש'

רופא טעה כשחשב שזיהה גידול סרטני בכליה של מטופל, והמליץ לו על ניתוח כריתה. בעקבות תביעה שהגיש קבע ביהמ"ש שמדובר ברשלנות

עו"ד אייל בן ישי פורסם: 07.10.15, 17:46

אבחנה מוטעית של הצוות הרפואי בבית החולים מאיר בכפר סבא, שסבר שגילה גידול סרטני בכליה של מטופל, הובילה לניתוח כריתה מיותר שהוביל להתפרצות שלל סיבוכים בריאותיים. בעקבות תביעה שהגיש קבע בית משפט השלום בראשון לציון כי בית החולים התרשל, ועליו לשלם פיצוי של 235 אלף שקל.

 

פסקי דין נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

התובע, כיום בן 72, אושפז בקיץ 2007 במסגרת ניתוח כריתת תוספתן. במהלך האשפוז התגלה גוש שנחזה כגידול בגודל 3 ס"מ בכליה הימנית. עקב החשש שמדובר בגידול ממאיר הומלץ לו לעבור כריתת כליה ובדצמבר אותה שנה הוא עבר את הניתוח. אלא שבבדיקה הפתולוגית שבוצעה בו לאחר הניתוח התברר כי לא היה מדובר בגידול (אפילו לא שפיר), אלא גוש כלייתי.

 

בתביעה שהגיש ב-2012 טען המנותח שהרופא שבדק אותו בעת האשפוז הודיע לו ולאשתו במפורש כי מדובר בגידול סרטני שיש להסירו בניתוח דחוף לשם הצלת חיים, ולא הציג בפניו חלופות טיפול אפשריות מלבד כריתת הכליה.

 

לתביעה הוא הוסיף גם טענות הקשורות בניתוח כריתת התוספתן: לדבריו בית החולים טעה כאשר שיבץ להליך רופא מתמחה כמנתח ראשי, ללא כל השגחה של מומחה, מבלי שלקח בחשבון את ההיסטוריה הרפואית העשירה שלו (בעיות לב שונות ומהשמנת יתר), שלשיטתו חייבה מינוי של צוות מיומן ומנוסה.

 

הוא סיפר כי צלקות ניתוח התוספתן הזדהמו עקב התרשלות הצוות הרפואי הלא מנוסה בסגירת דופן בטנו, ולכן נאלץ לעבור ניתוח מתקן. בתביעתו דרש התובע פיצוי עבור כאב וסבל, אובדן הנאות חיים ופגיעה באוטונומיה.

 

החלטה פזיזה

לאחר שסקרה את המסמכים הרפואיים מטעמם של הצדדים, דחתה השופטת ד"ר איריס סורוקר את הטענות לגבי ניתוח התוספתן. לדעתה הניתוח נחשב פשוט ושגרתי ואינו מחייב נוכחות מומחה, מה גם שלא הוכח שכל פעולה של הצוות היא זו שגרמה לזיהום.

 

אלא שדעתה הייתה שונה בכל הנוגע לניתוח כריתת הכליה: היא קבעה כי החלטת בית החולים לבצע את הניתוח הייתה נמהרת והתבססה על "אבחון חלקי ובלתי מספק", תוך התעלמות מספקות משמעותיים שעלו מהבדיקות שהתובע עבר וממצבו הרפואי המורכב.

 

עוד ציינה השופטת כי הרופא שהמליץ על הניתוח התרשל בכך שלא הציג לתובע את מלוא המידע לגבי חלופות טיפול אפשריות במצבו ופגע ביכולת הבחירה וההחלטה של התובע. שיעור נכותו של התובע עקב אובדן כליה נקבע על 60%, בנוסף ל-10% נכות עקב צלקת מכאיבה ומכוערת.

 

לאחר שבחנה את נזקיו פסקה השופטת לזכותו 185 אלף שקל עבור כאב, סבל, עזרת הזולת ואובדן הנאות חיים, וכן 50 אלף שקל עקב הפרת חובת היידוע. הכללית חויבה גם בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בשיעור 23.6% מסכום הפיצוי.