פסקי דין נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
ההחלטה של בני הזוג להגיע לישראל נולדה בנסיבות קשות: בתם הבכורה הותקפה ונאנסה באכזריות כשהייתה בת 16, וכתוצאה מכך אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי. התוקפים שנעצרו איימו על ההורים, ורופא יהודי שטיפל בבת המליץ למשפחה להגר לישראל.
במהלך השנים נישאו הבנות והקימו משפחות בארץ, אולם לאחר גירושיה של הבכורה פנה בעלה לשעבר למשרד הפנים וסיפר על הזיוף שאפשר למשפחה להגיע לישראל מתוקף חוק השבות. בעקבות זאת שללה המדינה את מעמדם של ההורים ודרשה מהם לעזוב את הארץ.
שורה של בקשות ועתירות שהגישו נדחו. האחרונה שבהן הייתה בקשה מטעמים הומניטריים. הם טענו שבתם ונכדתם נמצאות בדיכאון קשה ועלולות לשים קץ לחייהן אם הם ייאלצו לעזוב את הארץ. לאחר הליכים שונים דחה בית הדין לערעורים של הוועדה הבין-משרדית את הבקשה וקבע שהם יעזבו את הארץ עד 1 בספטמבר.
על החלטה זו הגישו הסבא והסבתא ערעור בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים. הם טענו כי בית הדין לא נתן מספיק משקל לנזק הקשה שייגרם לנכדתם אם ייאלצו לעזוב את ישראל. הם צירפו תיעוד רפואי של פסיכיאטר שהתרשם כי הבת במצב נפשי מעורער ופרידה מהוריה עלולה לגרום להחמרה נוספת. הרופאה של הנכדה ציינה כי היא מאיימת להתאבד אם סבה וסבתה יגורשו.
השופטת נאוה בן אור הדגישה שהמסמכים הרפואיים שצורפו לערעור לא הובאו בפני הוועדה הבין-משרדית. היא אמנם מתחה ביקורת על ההתנהלות שבמסגרתה הגיעו הסבא והסבתא לישראל, אך הבהירה כי למרות זאת יש לברר את הבקשה באופן מעמיק שכן מדובר בדיני נפשות.
לטעמה, בשל הרושם שמדובר בנסיבות קשות, יש לתת למערערים הזדמנות נוספת למצות את האפשרות להציג בפני הוועדה הבין-משרדית את מכלול הנתונים הנוגעים למצבם הנפשי של בני המשפחה, על מנת שאלה יישקלו בלב פתוח ובנפש חפצה.
לכן, בסיכומו של דבר קבעה השופטת שהעניין יוחזר לוועדה, שתבדוק שוב את מצבן של הנכדה ושל הבת על יסוד נתונים עדכניים. עד להחלטת הוועדה, המערערים לא יורחקו מן הארץ. במידה שהבקשה תידחה, המערערים יורשו להישאר בארץ 30 יום, על מנת לאפשר להם למצות את ההליכים המשפטיים.