ברגע אחד הכל ניצת כמו גפרור שנזרק לפח דלק. השעה הייתה סביבות 16:00, כשצעקות רמות נשמעו בצומת ההוספיס, בכניסה לרחוב הגיא. שוטרים פתחו בריצה מכל עברי העיר העתיקה כדי לתפוס שני נערים — יהודי ומוסלמי — שהתקוטטו ביניהם. קבוצת שוטרים הקיפה את הנער הערבי שספג מכה מכלי נשק של אחד השוטרים במהלך האירוע. דם ניגר מראשו וטיפטף על הרצפה. שוטר אחר אחז בידו של הנער היהודי. לא היה ברור מה הוביל לאירוע, אבל דבר אחד היה בטוח: ככה נראית הסלמה.
הדי האירוע טרם שככו, וכבר תקרית נוספת. שוב שוטרים מתרוצצים לכל כיוון. "מיידים אבנים", צעק אחד מהם, שחברו נפצע קל, ותחבושת גדולה עיטרה את ראשו. שישה שוטרים עמוסי מיגון ואמצעי לחימה דלקו אחרי הנערים שיידו את האבנים ותפסו שניים מהם. ככה, בשנייה אחת, ירושלים נדלקת. אפילו הגשם הירושלמי הקריר לא הצליח לצנן את האווירה המתוחה. כל זה קרה מטרים בודדים בלבד מההוספיס האוסטרי, שידוע בכל רחבי ירושלים בזכות שטרודל התפוחים האגדי שלו.
רחוב הגיא, שבימים האחרונים נמצא בראש הכותרות, הפך למוקד החיכוך בין יהודים לערבים. זה אחד מרחובותיה המרכזיים של העיר העתיקה שמוביל משער שכם עד לכותל המערבי. בסביבת הרחוב שוכנים כנסיית הקבר, הר הבית, מסגד אל־אקצא והכותל המערבי. בעלי החנויות ברחוב הם רובם ככולם ערבים, אולם ברחוב ובסביבתו מתגוררים לא מעט יהודים. המתח הבין־דתי מורגש פה היטב, ובתווך — עשרות השוטרים שהוצבו לאורך הרחוב.
לפני חמישה ימים, בדיוק ברחוב הזה, נדקר למוות אהרן בנט ז"ל שהותקף עם משפחתו בדרכם לכותל. גם הרב נחמיה לביא ז"ל שמיהר לעזור להם נרצח על ידי המחבל.
אתמול פורסם ב"ידיעות אחרונות" חששם של תושבי העיר היהודים שעל אף כוחות המשטרה הרבים שפוזרו לאורך הרחוב אינם חשים ביטחון. בשעה 10:43 התאמת החשש, ושוב שטף דם את אבני הרחוב: דניאל (36) שחלף במקום נדקר מאחור על ידי צעירה פלסטינית (18). "צעדתי עם חבר ברחובות העיר העתיקה, ולפתע הרגשתי כאב חד בראשי ולאחר מכן בגבי. הסטתי את ראשי וראיתי מחבלת אחוזת אמוק, אוחזת סכין בידה ומנסה לרצוח אותי. חברי דחף אותה לפני שדקרה אותי בפעם השלישית", שיחזר אתמול. "פעלתי כפי שחונכתי ואומנתי כקצין בצנחנים, שלפתי את נשקי, יריתי לעברה וניטרלתי אותה".
דניאל, שנדקר בעורפו ובגבו, נפצע באורח קל, פונה לבית־החולים הדסה עין־כרם בעיר, ואמש שוחרר לביתו.
המחבלת, שורוק דוויאת מהכפר צור־באהר, נפצעה קשה מאוד מהירי. למרות פציעתה היא ניסתה להימלט, אך שוטרים ולוחמי מג"ב שהיו במקום עצרו אותה. גם היא הועברה לבית־החולים הדסה עין־כרם. בני משפחתה שהגיעו למקום לא הורשו להיכנס והתעמתו עם השוטרים שבלמו אותם.
חמישה מטרים ממקום הדקירה נמצאת מאפיית אבו־סנינה, שהררי הלחם והמאפים שהכינו הבוקר נותרו עמוק במטבח. נביל אבו־סנינה עומד ומעשן סיגריה, מביט לרחוב הגיא ונאנח. "ברחוב הזה יש הכי הרבה בלגן כי הוא מוביל לכותל ולהר הבית", הסביר. "בדיוק אפיתי לחם במטבח כששמעתי את הצעקות ואז את הירייה. מיד סגרנו את המאפייה. אנחנו מקווים לשקט".
לא רק המאפייה של אבו־סנינה סגורה. רבים מהסוחרים לאורך הרחוב העדיפו בעקבות אירועי הימים האחרונים לא לפתוח את חנויותיהם. החנויות שבכל זאת נפתחו היו כמעט ריקות מאדם.
מסעדת באסטי, שקיימת מ־1927, היא מוסד ירושלמי ותיק. הבעלים, סולימאן עארף, נולד ב־1945 בדירה שמעל המסעדה. "פעם היה פה שקט מאוד", הוא נזכר בעצב איך נראתה העיר העתיקה בשנות ה־50 וה־60. "היה פה שוטר אחד על כל העיר העתיקה. היום תסתכל בעצמך כמה שוטרים יש פה".
"זה הכל בגלל אל־אקצא", אומר ג'באר יוסוף, אף הוא בעל חנות ברחוב. "אקצא זה רק של המוסלמים, ואסור לגעת בזה". לדבריו, הסיכוי לפרוץ אינתיפאדה נוספת הוא גבוה מאוד. "90%", הוא מעריך. "ואם זה יתחיל, זה יתחיל פה, מאל־אקצא. אינתיפאדות מתחילות באל־אקצא".
גם החנות הסמוכה, חנות המזכרות של רמי מסוועדה (40), ריקה. "אנחנו מתפללים לשלום ולא רוצים בעיות", הוא אומר. "אבל כשהיהודים נכנסים לאל־אקצא, זה לשחק באש. המוסלמים לא הולכים לכותל ואומרים: 'זה שלנו'. אם המצב ימשיך ככה, תהיה אינתיפאדה".