"היהודים לא באים כבר שבועיים. המקום עומד ריק"

מחיר הטרור: צניחה דרמטית בהיקף ההכנסות של בעלי עסקים ערבים בערים מעורבות • עובדת ביפו: "לא יודעת איך נשרוד את החודש"

בימים כתיקונם, הם מהווים מוקד משיכה ליהודים וערבים כאחד, אבל בתקופות שבהן המצב הביטחוני מסלים וסופו של גל הטרור הנוכחי אינו נראה באופק - בעלי העסקים בערים המעורבות משלמים מחיר כפול ונפגעים באופן דרמטי. כתבי "ידיעות אחרונות" יצאו לנצרת, יפו, עכו וחיפה כדי לבדוק עד כמה חריף המשבר.

 

ביום שאחרי העימות המתוקשר בן ראש עיריית נצרת עלי סאלם ליו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה - על דבר אחד מסכימים כולם בעיר המעורבת: נפח הפעילות הכלכלית בקריסה. במסעדת אל־ג'נינה, בכיכר המעיין בעיר, ישבו אתמול בצהריים ארבעה סועדים בלבד. "מאז שהתחילו המהומות ירדה הפעילות ב־95%, בשישי־שבת האחרונים המקום היה ריק, בדרך כלל בסוף השבוע יש לנו מאות אורחים. כבר שבועיים שהמקום עומד ריק", אמר אתמול בתסכול, אבו־עלי אבו־מאהר, בעל המסעדה הפופולרית. ברחובות העיר נצרת קשה לשמוע בימים האחרונים עברית. סעיד עודה, מבעלי ממתקי אל־מוכתאר, מחנויות הממתקים הגדולות והמפורסמות בעיר שמעסיק 20 עובדים, הסתובב אתמול בחנות והביט בכאב במגשי הכנאפה והבקלוואה. "אין עבודה כבר שבוע, פותחים וסוגרים ואין מכירות. יש לי 20 עובדים ואם זה יימשך, כבר מהשבוע הבא הם יעבדו יום כן ויום לא. אנחנו בין העסקים הגדולים בישראל ועכשיו הכל ריק, הפעילות שלנו ירדה ב־90%, היהודים לא באים".

 

ביפו, שבה נרשמה בימים האחרונים שורה של הפרות סדר, הפגנות אלימות ויידויי אבנים, מרגישים בעלי העסקים על בשרם את הירידה בהכנסות. בגלידריית ויקטורי (בעלות נוצרית) ביפו לא זוכרים מצב קשה כל כך כפי שהם חווים בימים האחרונים. "יש לנו ירידה של 70 אחוז בהכנסות, אני לא יודעת איך נשרוד את החודש. אין אנשים ואין ספק שזה בגלל המצב. אפילו במלחמה לא היה מצב כזה גרוע", אמרה עובדת במקום.

 

גם במסעדת הבשרים אבולעפיה מספרים על ירידה של 60% בהכנסות: "אנשים לא מגיעים, גם תיירים אין ובדרך כלל הרחוב פה מלא. זה לא טוב. אנחנו לא רוצים שיישפך דם, אנחנו חיים אחד לצד השני, אוכלים ביחד. אין פתרון חוץ מלשבת ביחד, לדבר ולשלב ידיים", אומר האני, בעל המסעדה. בעלים של עסק אחר ביפו, שהעדיף לא להיחשף, סיפר: "יש פה עסקים שרשמו כבר ירידה של 90% בהכנסות. אלוהים ישמור, זה כמו יום כיפור. ראש עיריית נצרת צעק על איימן עודה בצדק. יש אנשים שמדליקים את הבערה ומי שמשלם את המחיר וזה הציבור הרחב - ערבים ויהודים".

 

באזור המסעדות בשדרות בן־גוריון במושבה הגרמנית בחיפה תנועת הלקוחות כמעט לא מורגשת. יומיים בלבד לאחר שתי ההפגנות שהתנהלו ברחוב, אנשי ימין יהודים מצד אחד והערבים מצד שני - הנפגעים הם בעלי העסקים. הלקוחות היחידים שכן נראים הם ערבים ותיירים. "אנחנו מרגישים בנפילה בכמות הלקוחות", אומר פאדי נג'אר, בעליה של מסעדת דוזאן, אחת המסעדות הוותיקות ברחוב. "המסעדה שלנו מוכרת וידועה כמי שמארחת ומקבלת את כל האנשים. ממש כמו העיר חיפה, עיר של יהודים, ערבים ותיירים כאחד".

 

נג'אר מודאג מהמצב ובעיקר מהשנאה. "אין בחיפה מקום לגזענים, לקיצונים ולפאנטים משום דת וגזע. רוב הלקוחות שלי הם יהודים שעושים אצלי חתונות, בר־מצוות וימי הולדת. לא היו לי ביטולים, אבל מגיעים פחות". עודד חצבאני, הוא בעליה של מסעדת כולא ברחוב הנמל בעיר התחתית. "לאנשים אין מצב רוח לעזוב את הבית ולצאת לבלות. זה קורה בכל פעם כשהמצב הביטחוני מחמיר", הוא אומר.

 

ממשיכים לעכו. עכו העתיקה כבר עברה משברים כלכליים קשים בעקבות המהומות שפקדו אותה בעבר. גם הפעם בעלי העסקים והסוחרים הערבים מודאגים. על רקע המתיחות הגואה ועל רקע השביתה שמתוכננת היום במגזר הערבי כולו. ב"חומוס סעיד" בעכו העתיקה משתרך בדרך כלל תור שיוצא מהמסעדה ומגיע עד לסמטה המובילה אליה. ואתמול? אם להיות עדינים, נגדיר את זה כתנועה דלילה במיוחד. "חשבתי שאני הולך בתוך מדבר. הכל ריק ושומם. זה הורגש במיוחד בסוף השבוע. הפחד שולט. לצערי בכל פעם אנחנו סובלים מזה מחדש - אפשר לספור את המבקרים במסעדה על כף יד אחת וגם הם תיירים ברוב המקרים", מספר עלא עלי (37) שעובד במקום.

 

ועדיין, דווקא בעיצומם של הימים הקשים הללו מצאנו אתמול במסעדה את משפחת שחר מכפר מסריק. "אנחנו אוכלים פה באופן קבוע מדי יום שישי כבר 20 שנה", מספרת האמא טובה. "אבל הפעם הבת שלי הגיעה באמצע השבוע ולא הייתה מוכנה לוותר על החומוס. חבל מאוד שהכל כמעט ריק ויש מעט מאוד תיירים".