לשון הרע: כתבה בפייסבוק "משרד של ליצנים"

עובדת שפוטרה מחברת חקירות השמיצה את מעסיקיה בפוסט ברשת החברתית. כשתבעה פיצויי פיטורים היא גילתה שהיה לכך מחיר

עו"ד נעמי לנדאו פורסם: 18.10.15, 09:18

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מצא לאחרונה דרך ליישב תביעות הדדיות בין חברת חקירות לבין עובדת שפוטרה: מחד נקבע שהמעסיקים אכן חייבים לשלם לה פיצויי פיטורים, ומאידך שהעובדת עברה על חוק לשון הרע כשהשמיצה את החברה בפייסבוק. השופטת עידית איצקוביץ קבעה שכל אחד מהצדדים חייב לשלם לשני 8,500 שקל, ובכך למעשה שלחה אותם לבתיהם ללא פיצוי ממשי.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

העובדת הועסקה במשרד במשך שנתיים וחצי במשרה חלקית ותפקידה היה לאתר חייבים לצורכי הליכי גביה. בסוף 2012 היא זומנה לשימוע אצל אחד ממנהלי החברה, שהתלונן על תפקודה, ובעיקר על העובדה שהיא כל היום בטלפון. העובדת לא הכחישה ובשלב מסוים אמרה: "אז תביאו לי מכתב".

 

כשבועיים וחצי לאחר השימוע היא פוטרה, ובעקבות זאת הגישה תביעת פיצויים בטענה שלא ניתנה לה הודעה מוקדמת ולא שולמו לה פיצויי פיטורים ודמי חגים.

 

מנגד טענה החברה שהעובדת פוטרה מאחר שהתנהגותה עברה כל גבול. החברה לא הסתפקה בהתגוננות אלא הגישה תביעה נגדית לפיצויים, שבה שטחה את טענותיה שלפיהן בחודשים האחרונים גרמה העובדת נזקים קשים, הסיתה והמרידה עובדים, זלזלה בעבודה, סירבה לבצע מטלות וגרמה להפסד של לקוחות.

 

החברה הגדירה זאת הפרת אמונים והפרת חוזה עבודה, המחייבת פיצוי על הנזקים. בנוסף היא ביקשה לחייב את העובדת לשעבר בפיצוי בגין הפצת לשון הרע בדף הפייסבוק שלה, שם פרסמה פוסט שבו כינתה את החברה ומנהליה "בית קברות לפילים, חלאות, ליצנים".

 

התובעת אישרה את הפרסום, אך לגרסתה היא לא הזכירה את שם החברה ו"אף אחד לא ידע על איזה מקום עבודה מדובר".

 

פוגעני ומשפיל

השופטת עידית איצקוביץ השתכנעה ששתי התביעות מוצדקות ברובן. משיחת השימוע ניכר בוודאות שהעובדת הודתה בחלק מטענות החברה, בעיקר בנוגע לאיחורים ושימוש בטלפון, והפגינה חוסר אכפתיות לגבי תוצאות סירובה לשנות את התנהלותה. אלא שלא מדובר בהתנהלות כה חריגה שמצדיקה פיטורים ללא פיצויים והודעה מוקדמת.

 

במקביל קיבלה השופטת את טענותיה של החברה בכל הקשור ללשון הרע. הביטוי "בית קברות לפילים" אינו ברור, אך הביטויים "חלאות", או "משרד של ליצנים" הם ללא ספק פוגעניים ומשפילים.

 

אמנם לא הוכח שבפרופיל הפייסבוק צוין מקום העבודה, אלא שכל מי שידע היכן היא עובדת, יכול היה לזהות שהביטויים התכוונו לאותה חברה. השופטת איצקוביץ סיכמה שהביטויים הפוגעניים, במקום פתוח שהוא למעשה "כיכר העיר של היום", מהווים הפרה של חוק איסור לשון הרע.

 

לבסוף נקבע כי שני הצדדים יקוזזו זה מול זה: מצד אחד נקבע שהחברה תשלם לעובדת פיצויים בסך כ-8,500 שקל, ומצד שני חויבה העובדת לשלם לחברה 8,500 שקל עבור הנזק שגרמה לה. לא נפסקו הוצאות.